ע”פ מחקר חדש מה-Ann Med היעילות של Teriparatide (פורטאו) בפרקטיקה קלינית היא גבוהה בדומה לזו שנמצאה במחקרים קלינים, בעיקר במטופלים צעירים יותר.
ברקע למחקר מציינים המחברים שמחקרים קלינים הראו כי טריפארטייד הוא טיפול אנאבולי פוטנטי באוסטיאופורוזיס. מטרת החוקרים במחקר רטרוספקטיבי זה הייתה להגדיר את היעילות של טריפארטייד במונחים של שינויים ב-BMD ובהקלה על כאבי גב במסגרת פרקטיקה קלינית.
לצורך כך עקבו החוקרים אחר 119 מטופלים אוסטיאופורוטיים שטופלו בטריפארטייד לתקופה חציונית של 539 יום (בטווח שבין 179-926 יום).
מימצאי המעקב הראו שהממוצע של ה-BMD עלה ב-0.9% בירך (ועם מובהקות של p=0.0075), ב-2.1% בצוואר הירך (P=0.0006), וב-8.5% בעמוד השדרה התחתון (P=0.0085).
בכלל קבוצת המטופלים הגיל היה קשור באופן הפוך לשינויים ב-BMD בירך (p=0.019 ) , ובצוואר הירך (p=0.0036).
היסטוריה של טיפול משמעותי קודם בביספוספונטים (קבוצה של 90 מטופלים במחקר) הייתה קשורה לתגובה קטנה יותר של שיפור ב-BMD בירך (p=0.039).
משך החשיפה הכולל של טיפול קודם כלשהו בביספוספונטים היה קשור באופן שלילי עם תגובת ה-BMD בירך לטיפול. (p=0.0421).
מחצית מהמטופלים דיווחו על הקלה בכאבי הגב במהלך תקופת הטיפול.
כאבי רגליים, בחילות וסחרחורת היו תופעות הלוואי השכיחות ביותר.
החוקרים מסכמים כי טריפארטייד אפקטיבי בפרקטיקה הקלינית בדומה לזו שדווחה במחקרים הקלינים. הם מוסיפים שמטופלים צעירים יותר נהנים משיפור גדול יותר מאשר מבוגרים מבחינת השיפור ב-BMD בירך ובצוואר הירך, ושחשיפה לטיפול קודם בביספוספונטים מפחיתה את ההשפעה החיובית של שיפור ב-BMD של טריפארטייד.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!