Back pain

היעילות של גלוקוזאמין לטיפול בכאב גב תחתון (מתוך JAMA)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון ה-7 ביולי 2010 של ה- Journal of the American Medical Association (JAMA), עולה כי גלוקוזאמין לא נמצא יעיל יותר מפלסבו בצמצום הכאב והמגבלה התפקודית ובשיפור איכות החיים של מטופלים עם כאב גב תחתון כרוני, או אוסטאוארתריטיס של עמוד השדרה המותני.

החוקרים כותבים כי גלוקוזאמין הינה מולקולה המעורבת בבניית הגידים, הרצועות והסחוס. לדבריהם, בעבר שיערו כי לגלוקוזאמין ישנן תכונות נוגדות דלקת וכי הוא עשוי לסייע בשחזור הסחוס. בעבודות קודמות נצפו תוצאות לא-עקביות, אך השימוש בגלוקוזאמין הלך וגבר לטיפול באוסטאוארתריטיס ובכאב גב תחתון.

זהו מחקר אקראי מבוקר וכפול סמיות, שנערך בנורבגיה וכלל 250 משתתפים עם כאב גב תחתון כרוני, שהוגדר ככאב מתחת לחוליה ה-12 ומעל הכפלים הגלוטאלים. בין הקריטריונים להכללה במחקר ניתן לציין גיל מבוגר מ-25 שנים, כאב גב למשך 6 חודשים לפחות, וציון של 3 מתוך 24 לפחות בשאלון ה- Roland Morris Disability Questionnaire (RMDQ), המעריך הגבלה תפקודית הקשורה לכאב. קריטריון נוסף להכללה במחקר היה ביצוע בדיקת MRI במהלך השנה החולפת, התומכת בנוכחות תהליך ניווני של מפרקי החוליות.

החוקרים חילקו את המשתתפים באקראי לקבלת גלוקוזאמין (Glucosamine Sulfate) במינון 1,500 מ”ג ליום או לקבלת פלסבו במשך 6 חודשים, ועקבו אחר המשתתפים לאחר 6 שבועות, 3 חודשים ו-6 חודשים. לאחר שנה מילאו המשתתפים שאלון שנשלח אליהם בדואר. לאורך 6 חודשי הטיפול, הותר למשתתפים ליטול טיפול נוסף במקרה הצורך, ולאחר 6 חודשים הורשו המשתתפים לבחור בטיפול המועדף עליהם.

יעד המחקר העיקרי כלל את ציון ה-RMDQ, כאשר תגובה לטיפול הוגדרה כירידה של 3 נקודות בציון ה-RMDQ. יעדי מחקר משניים כללו כאב גב תחתון וכאב ברגליים במהלך פעילות ובמנוחה, תוך שימוש בסולם כאב בן 11 נקודות (0 ללא כאבים, 10 כאב חמור מאוד). כמו כן עשו החוקרים שימוש ב- Euro-Qol-5 Dimensions index, על מנת להעריך את איכות החיים של המשתתפים.

מתוצאות המחקר עולה כי ציון ה-RMDQ הבסיסי של המשתתפים היה 9.2 בקבוצת הגלוקוזאמין ו-9.7 בקבוצת הפלסבו. החוקרים מדווחים כי בסיום המחקר נצפה שיפור תפקודי דומה במשתתפי 2 הקבוצות. לאחר 6 חודשי טיפול ציון ה-RMDQ היה 5.0 ב-2 הקבוצות (95% CI 4.2-5.8). לאחר שנה מתחילת המחקר, הציון היה 4.8 בקבוצת הגלוקוזאמין (95% CI 3.9-5.6) ו-5.5 בקבוצת הפלסבו (95% CI 4.7-6.4).

החוקרים מציינים כי לא נצפו הבדלים מובהקים בין 2 הקבוצות במדדי איכות חיים או שימוש בתרופות נוספות. הם מפרטים כי 38.4% מהמשתתפים בקבוצת הגלוקוזאמין נטלו משככי כאבים, 53.6% מהם נטלו טיפול נוסף, ו-28% עשו שימוש הן במשככי כאבים והן בטיפולים נוספים. הם מוסיפים כי בקבוצת הפלסבו נצפו מספרים דומים.

כמו כן, ב-2 הקבוצות נצפתה היענות דומה לטיפול, וכן היארעות דומה של תופעות לוואי. לדברי החוקרים, במהלך המחקר נצפו 86 תופעות לוואי, כולן קלות, וכללו בעיקר הפרעות בדרכי העיכול או בעור.

בין מגבלות המחקר מציינים החוקרים כי ההשתתפות במחקר לא עלתה כסף (בעוד שבנורבגיה גלוקוזאמין הינה תרופת מרשם), ועל כן ייתכן והתרחשה הטיית בחירה.

לאור תוצאות המחקר מסבירים החוקרים כי מדובר במדגם משתתפים מסוים, שהינו מייצג באופן כללי את אוכלוסיית האנשים הסובלים מכאב גב תחתון ושינויים ניווניים בעמוד השדרה. לדבריהם, ייתכן וגלוקוזאמין משפיע בעיקר על מפרקים מסוימים, דוגמת הברך, ובעל השפעה מצומצמת יותר על עמוד השדרה. החוקרים מדגישים כי כאב גב תחתון כרוני הינו בעיה מורכבת, שעלולה להיגרם מסיבות שונות, ועל כך ייתכן שגלוקוזאמין עשוי לסייע רק לחלק מהמטופלים.

במאמר מערכת שפורסם בתגובה, נכתב כי זהו המחקר תוכנן ונערך בצורה טובה. לדברי הכותב, תוצאות המחקר רומזות כי לגלוקוזאמין יש השפעה קטנה בלבד בטיפול בכאב גב תחתון. הוא הסביר כי בשלב זה אין טיפול יעיל לכאב גב תחתון כרוני, והטיפול הקיים מורכב מגישות רבות, כולל רופא המשפחה, פיזיותרפיה, טיפול כירורגי, פרוצדורות שונות, טיפול התנהגותי וכן רפואה משלימה.

כותב מאמר המערכת הוסיף כי קיים מחקר מצומצם בתחום, הן בשל בעיות מימון ובקרה והן בשל היעדר הסכמה על מטרות הטיפול הקליניות ויעדי המחקרים. עם זאת, כאב גב תחתון הוא אחת מהבעיות השכיחות ביותר, ולמעלה מ-25% מהמטופלים הסובלים מכך נטלו תוספי גלוקוזאמין.

JAMA. 2010;304:45-52.

JAMA. 2010;304:93-94

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת סיבים משפיעה על המטבוליזם של המעי הדק ומעודדת שחרור הורמון מעי מדכא-תאבון, PYY (או Peptide Tyrosine Tyrosine), יותר מדיאטה דלת-סיבים, זאת ללא תלות בהרכב המזון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Science Translational Medicine. החוקרים בחנו את ההשפעה של דיאטה דלת סיבים ועתירת סיבים על שחרור הורמוני מערכת עיכול, כולל PYY ו-GLP-1. […]

  • היעילות והבטיחות של Romosozumab ו-Teriparatide בנשים לאחר-מנופאוזה עם אוסטיאופורוזיס (J Clin Endocrinol Metab)

    היעילות והבטיחות של Romosozumab ו-Teriparatide בנשים לאחר-מנופאוזה עם אוסטיאופורוזיס (J Clin Endocrinol Metab)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב- Romosozumab (איבניטי) מלווה בעליה גדולה יותר בצפיפות העצם לעומת Teriparatide (טריפראטייד) לאחר שנה אחת, לצד שיעור גבוה יותר של חולים המשלימים תא הטיפול. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את היעילות והבטיחות של Romosozumab ו-Teriparatide. […]

  • יעילות ובטיחות Linvoseltamab לטיפול במיאלומה נפוצה עמידה או חוזרת (J Clin Oncol)

    יעילות ובטיחות Linvoseltamab לטיפול במיאלומה נפוצה עמידה או חוזרת (J Clin Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב-Linvoseltamab במינון 200 מ”ג הוביל לתגובה עמוקה וממושכת, עם חציון משך תגובה של 29.4 חודשים בחולים עם מיאלומה נפוצה עמידה או חוזרת, עם פרופיל בטיחות סביר. החוקרים מסבירים כי מדובר במחקר בשלב I/II הראשון בבני אדם להערכת […]

  • היעילות והבטיחות של Infliximab ו-Adalimumab בחולים עם מחלת מעי דלקתית (Inflammopharmacology)

    היעילות והבטיחות של Infliximab ו-Adalimumab בחולים עם מחלת מעי דלקתית (Inflammopharmacology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Inflammopharamcology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הן Adalimumab (יומירה) והן Infliximab (רמסימה) הדגימו פרופיל בטיחות חיובי ויעילות משמעותית עם עדות לתגובה מעבדתית בחולים עם מחלת מעי דלקתית בדרגה בינונית-עד-חמורה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Infliximab ו-Adalimumab משמשים לעיתים קרובות לטיפול בחולים עם מחלת מעי דלקתית בדרגה בינונית-עד-חמורה. […]

  • מה בין רמות חומצה אורית בדם ובין הסיכון לסרטן שד? (Am J Med Sci)

    מה בין רמות חומצה אורית בדם ובין הסיכון לסרטן שד? (Am J Med Sci)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת American Journal of the Medical Sciences עולה כי רמות גבוהות של חומצה אורית בדם עשויות להפחית את הסיכון להיארעות סרטן שד בנשים, רמז להשפעה מגנה של חומצה אורית בדם מפני המחלה הממארת בנשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תתכן מעורבות של רמות חומצה אורית בדם בהתפתחות ממאירות בשל עיכוב עקה חמצונית, […]

  • נציבות התרופות האירופית מזהירה מפני סיכון לתגובה אנפילקטית לטיפול ב-Glatiramer Acetate (מתוך הודעת ה-EMA)

    נציבות התרופות האירופית מזהירה מפני סיכון לתגובה אנפילקטית לטיפול ב-Glatiramer Acetate (מתוך הודעת ה-EMA)

    אנשי צוות רפואי באיחוד האירופי קיבלו הודעה המזהירה מפני סיכון לתגובות אנפילקטיות בחולים עם טרשת נפוצה המטופלים ב- Glatiramer Acetate(קופקסון), כאשר תגובות אלו עלולות להופיע גם שני לאחר התחלת הטיפול התרופתי. המומחים מסבירים כי Glatiramer Acetate הינו טיפול תרופתי לטרשת נפוצה התקפית, הניתן בצורת זריקה. התרופה משמשת לטיפול בטרשת נפוצה מזה למעלה משני עשורים עם […]

  • מה המשמעות של דחיית ה-MDMA על ידי ה-FDA לגבי עתיד התרופות הפסיכדליות? (Pharmacy Times)

    מה המשמעות של דחיית ה-MDMA על ידי ה-FDA לגבי עתיד התרופות הפסיכדליות? (Pharmacy Times)

    כתבה חדשה שפורסמה ב- Pharmacy Times דנה בדחיית הטיפול ב- MDMA בהפרעת דחק פוסט-טראומטית על ידי ועדת ייעוץ עצמאית של ה-FDA והשלכותיה על המחקר וההערכה של תרופות פסיכדליות. יהונתן ניסן משתף את הכתבה בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה