טיפול בסטטינים עשוי להפחית את הסיכון לאירוע מוחי או התקף איסכמי חולף בחולים עם פרפור פרוזדורים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-Congress of the European Heart Rhythm Association. יתרה מזאת, טיפול ממושך לאורך שנתיים עשוי להפחית את הסיכון בהיקף גדול יותר.

במטרה להבין טוב יותר את ההשפעות של סטטינים למניעת אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף בחולים עם פרפור פרוזדורים, החוקרים התבססו על נתונים ממאגר Hong Kong Clinical Data Analysis and Reporting System לזיהוי 51,472 חולים עם פרפור פרוזדורים בין 2010 ועד 2018 (גיל חציוני של 78 שנים, 48% נשים). המשתתפים סווגו ככאלו שטופלו בסטטינים, במידה ונטלו טיפול לאורך 90 ימים רצופים (11,866 חולים), או לכאלו שלא טופלו בסטטינים (39,606 חולים).

התוצא העיקרי המשולב כלל אירוע מוחי איסכמי או תסחיף סיסטמי, אירוע מוח המורגי ואירוע איסכמי חולף.

לאורך חציון מעקב של 5 שנים, החוקרים זיהו קשר בין טיפול בסטטינים ובין ירידה של כ-17% בסיכון לאירוע מוחי איסכמי או תסחיף סיסטמי (יחס סיכון של 0.83, רווח בר-סמך 95% של 0.78-0.89); סיכון נמוך ב-7% לאירוע מוחי המורגי (יחס סיכון של 0.93, רווח בר-סמך 95% של 0.89-0.98); וסיכון נמוך ב-15% להתקף איסכמי חולף (יחס סיכון של 0.85, רווח בר-סמך 95% של 0.8-0.9) בהשוואה לאלו שלא טופלו בסטטינים.

טיפול ארוך-טווח בסטטינים, אשר הוגדר כטיפול למשך שש שנים ומעלה, לווה בסיכון נמוך ב-43% לאירוע מוחי איסכמי או תסחיף סיסטמי (יחס סיכון של 0.57, רווח בר-סמך 95% של 0.54-0.61); סיכון נמוך ב-44% לאירוע מוחי המורגי (יחס סיכון של 0.56, רווח בר-סמך 95% של 0.53-0.60) וסיכון נמוך ב-42% לאירוע איסכמי חולף (יחס סיכון של 0.58, רוח בר-סמך 95% של 0.52-0.64) בהשוואה לטיפול קצר-טווח, אשר הוגדר כטיפול למשך 90 ימים עד שנתיים.

הממצאים נותרו על-כנם ללא תלות בשימוש וסוג טיפול בנוגדי-קרישה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול בסטטינים עשוי להפחית את הסיכון לאירוע מוחי או התקף איסכמי חולף בחולים עם פרפור פרוזדורים, ללא תלות בטיפול נלווה בנוגדי-קרישה. יתרה מזאת, טיפול בסטטינים לאורך פרק זמן ארוך יותר עשוי להפחית עוד יותר את הסיכון לסיבוך זה בחולים עם פרפור פרוזדורים.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-Congress of the European Heart Rhythm Association

לידיעה ב-Healio