במאמר שפורסם בכתב העת Basic & Clinical Pharmacology & Toxicology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש להערכת השימוש בדיגוקסין לטיפול בחולים לאחר אוטם לבבי עם פרפור פרוזדורים, מהן עולה כי הטפול התרופתי מלווה בסיכון מוגבר לתמותה, אך ללא עליה בסיכון לאשפוזים, אוטם לבבי חוזר או אירוע מוחי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דיגוקסין משמש לטיפול לאיזון קצב הלב בחולים עם פרפור פרוזדורים, אך העדויות באשר ליעילות ובטיחות הטיפול התרופתי לאחר אוטם לבבי הן מעטות ושנויות במחלוקת. כעת הם השלימו מחקר להערכת טיפול בדיגוקסין לאחר אוטם לבבי בחולים עם פרפור פרוזדורים.
מהנתונים ממאגר רישום ארצי בפינלנד עולה כי דיגוקסין ניתן ל-18.6% מהחולים לאחר אוטם לבבי, עם ירידה בהיקף השימוש במהלך 2004-2014. החוקרים אספו את הנתונים לאורך חציון של 7.4 שנות מעקב.
בקרב מטופלים בדיגוקסין לאחר אוטם לבבי תועדו שיעורי תמותה מצטברים גבוהים יותר (77.4% לעומת 72.3%; יחס סיכון של 1.19, P=0.001) במהלך מעקב בן עשר שנים. ההבדלים בשיעורי התמותה תועדו בניתוח לפי תתי-קבוצות של חולים ללא אי-ספיקת לב קודמת (יחס סיכון של 1.23, p=0.019), אך לא באלו עם אבחנה ידועה של אי-ספיקת לב (יחס סיכון של 1.05, p=0.413).
החוקרים כותבים כי שיעורי ההיארעות המצטברים של אשפוזים עקב אי-ספיקת לב, אירועים מוחיים ואוטמים לבביים חדשים היו דומים בין מטופלים בדיגוקסין וביקורות.
ממצאי המחקר תומכים בנקיטת משנה זהירות במתן טיפול בדיגוקסין לאחר אוטם לבבי לחולים עם פרפור פרוזדורים, בפרט בהעדר עדות לאי-ספיקת לב.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!