מודל מבוסס-סמן המשמש להערכת הסיכון לדימום בחולי פרפור פרוזדורים תחת טיפול בנוגדי-קרישה הוביל לתוצאות טובות יותר ממדדי סיכון סטנדרטיים לדימום, המבוססים על גורמי סיכון קליניים בלבד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Lancet.
החוקרים פיתחו מדד סיכון מבוסס-סמנים בדם לזיהוי דימום מג’ורי ב-14,537 חולים עם פרפור פרוזדורים, שחולקו באקראי לטיפול ב-Apixaban לעומת קומדין במחקר ARISTOTLE עם תוקף חיצוני ב-8,468 חולים עם פרפור פרוזדורים, שחולקו באקראי ל-Dabigatran לעומת קומדין במחקר RE-LY. דגימות פלזמה לקביעת ריכוז הסמן המועמד נלקחו בעת ההקצאה האקראית.
הגורמים המנבאים החשובים ביותר לדימום מג’ורי כללו את ריכוזי הסמנים GDF-15 (Growth Differentiation Factor-15), cTnT-hs (High-Sensitivity Cardiac Troponin T) והמוגלובין, גיל ודימום קודם. מדד הדימום ABC (Age, Biomarkers [GDF-15, cTnT-hs, Hemoglobin], History) ניבא טוב יותר סיכון לדימום מג’ורי, בהשוואה למדד HAS-BLED ומדד ORBIT, בשני המדגמים (0.68 לעומת 0.61 לעומת 0.65, ABC לעומת HAS-BLED ו-ABC לעומת ORBIT).
מדד ABC הוכח כמנבא טוב יותר גם במדגם התוקף החיצוני (0.71 לעומת 0.62 עם HAS-BLED לעומת 0.68 עם ORBIT. מדד ABC מעודכן המבוסס על סמנים חליפיים (המטוקריט, cTnI-hs, Cystatin C או פינוי קריאטינין) גם הוביל לתוצאות טובות יותר מ-HAS-BLED ו-ORBIT.
החוקרים מסכמים וכותבים כי למדד ABC לניבוי דימום, הכולל גיל, היסטוריה של דימום ושלושה סמנים בדם (המוגלובין, cTn-hs ו-GDF-15 או Cystatin C/CKD-EPI), תוקף פנימי וחיצוני וכויל במדגמים גדולים של חולים עם פרפור פרוזדורים תחת טיפול נוגד-קרישה. מדד ABC הוביל לתוצאות טובות יותר ממדדי HAS-BLED ו-ORBIT ויש להיעזר בו בהחלטה על טיפול נוגד-קרישה בחולי פרפור פרוזדורים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!