מניתוח פוסט-הוק של הנתונים ממחקרי ONTARGET ו-TRANSCEND עולה קשר בין פרפור פרוזדורים ובין סיכון מוגבר להידרדרות קוגניטיבית ותפקודית, ללא תלות בנוכחות או היסטוריה של שבץ מוחי. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת CMAJ.
החוקרים כותבים כי מהממצאים עולה קשר בין פרפור פרוזדורים בתחילת המחקר , או במהלך תקופת מעקב קצרה של חמש שנים, ובין דמנציה חדשה, צורך בעזרה בביצוע פעילויות יומיומיות ואשפוז למוסדות לטיפול ארוך-טווח. מדובר באובדן תפקודי משמעותי, גם באלו ללא אירוע מוחי.
במסגרת ניתוח הנתונים משני המחקרים ביקשו החוקרים להעריך את הטיפול במעכבי ACE ו/או ARB להפחתת תמותה קרדיווסקולארית. החוקרים בחנו את התפקוד הקוגניטיבי של המשתתפים בתחילת המחקר ולאחר שנתיים וחמש שנים באמצעות מדד MMSE (Mini Mental State Examination) ומשתנים אחרים.
החוקרים ערכו ניתוח סטטיסטי תו תקנון לערפלנים עיקריים וקבעו את הקשר בין פרפור פרוזדורים ובין היעדים העיקריים: ירידה בשלוש נקודות, או יותר, במבחן מיני-מנטל, הופעת דמנציה, אובדן עצמאות בביצוע פעילויות יומיומיות ואשפוז למוסדות לטיפול ארוך-טווח.
בתחילת המחקר, 3.3% מהחולים סבלו מפרפור פרוזדורים, כאשר הפרעת הקצב התפתחה ב-2052 משתתפים נוספים (6.5%) במהלך חציון מעקב של 56 חודשים.
החוקרים מדווחים על קשר בין הידרדרות קוגניטיבית ובין דמנציה חדשה (יחס סיכון של 1.30), אובדן עצמאות בביצוע פעילויות יומיומיות (יחס סיכון של 1.35) ואשפוז במוסדות לטיפול ארוך-טווח (יחס סיכון של 1.53).
התוצאות היו עקביות במשתתפים עם או בלי שבץ מוחי או באלו שנטלו תרופות לטיפול ביתר לחץ דם.
החוקרים מאמינים כי למרות שהממצאים דורשים מחקרים נוספים בנושא, הם תומכים בהכללת מדדים להערכת התפקוד הקוגניטיבי במסגרת מחקרים להערכת פרפור פרוזדורים.
CMAJ 2012
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!