מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהדורת 18 באוקטובר של כתב העת Journal of the American College of Cardiology עולה כי איזון טוב יותר של קצב הלב אינו מתורגם לשיפור איכות החיים של חולים עם פרפור פרוזדורים.
החוקרים מנסים למצוא הסבר לממצאים, אחת האפשרויות הינה כי חולים עם פרפור פרוזדורים קבוע, לעיתים אינם מציגים את התסמינים האופייניים להפרעת הקצב. במדגם המחקר, קרוב למחצית מכלל החולים לא הציגו תסמינים של פרפור פרוזדורים, וסך הכול החולים לא סבלו מתסמינים של ההפרעה.
הממצאים מבוססים על תת-מחקר של RACE II (Rate Control Efficacy in Permanent Atrial Fibrillation: A Comparison Between Lenient and Strict Rate Control II), שכלל 437 חולים שמילאו שאלונים בהם נשאלו אודות מצבם הבריאותי, חומרת פרפור פרוזדורים וחולשה.
במחקר RACE II לא הודגמו הבדלים בין איזון קפדני ואיזון פחות קפדני של קצב הלב מבחינת תחלואה ותמותה קרדיווסקולארית. לא הודגם הבדל בתסמיני פרפור פרוזדורים (קוצר נשימה, עייפות ודפיקות לב) בתחילת המחקר ובתום המחקר, בין חולים בשתי קבוצות המחקר.
בתחילת המחקר, איכות החיים הייתה דומה בחולים עם איזון קפדני ופחות-קפדני של קצב הלב, וגם בחולים עם קצב לב מהיר ותקין, כפי שנקבע לפי שאלון SF-36 (Short Form Health Survey).
שנה לאחר מכן ובתום תקופת המחקר (חציון, שלוש שנים), איכות החיים עדיין הייתה דומה עם איזון קפדני ופחות קפדני של קצב הלב. באותן נקודות זמן, רמת העייפות וחומרת פרפור פרוזדורים היו דומות בשתי הקבוצות.
מצד שני, תסמינים קליניים של פרפור פרוזדורים, מין נקבה, גיל מתקדם ונוכחות סוכרת לוו כולם באיכות חיים גרועה יותר.
מומחים שהתייחסו לממצאי המחקר כותבים כי לאור התוצאות חשוב לזכור את דבריי היפוקרטס, שקבע כי הרבה יותר חשוב לדעת מי החולה שסובל מהמחלה ולא איזו מחלה יש לחולה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!