מאת ד”ר מיכל איזנשטט
מתוצאות סקירה שפורסמה בירחון Journal of the American College of Cardiology ב- 7 בספטמבר, עולה כי התועלת הצפויה של טיפול ב- warfarin (קומדין) הינה מירבית בקרב החולים עם הסיכון הגבוה ביותר הבלתי מטופל לשבץ, אשר כולל את קטגוריות הגיל המבוגרות ביותר.
לדברי החוקרים, היארעות פרפור פרוזדורים אמורה לצמוח ככל שהאוכלוסיה תזדקן. הסיכון לשבץ איסכמי מוגבר משמעותית בחולי פרפור פרוזדורים, ושכיחות פרפור פרוזדורים עולה ככל שעולה הגיל.
מתן טיפול אנטי-קואגולנטי פומי הינו יעיל יותר ממתן טיפול מעכב טסיות בהפחתת סיכון לאוטם בחולי פרפור פרוזדורים. יחד עם זאת, פחות סביר שחולים קשישים עם פרפור פרוזדורים יטופלו באנטי-קואגולציה, בעיקר לאור החשש מפני סיכון גבוה לדימום עקב טיפול שכזה באוכלוסיה המבוגרת.
בסקירה הנוכחית בוצע איסוף של מחקרים אשר בדקו את הקשר בין גיל ובין שבץ או אירועים תרומבו-אמבוליים בחולי פרפור פרוזדורים.
במסגרת הסקירה הוערכו הנושאים הבאים: גיל וסיכון לשבץ; סכמות של סיווג הסיכונים; טיפול אנטי-תרומבוטי וסיכון לשבץ בחולי פרפור פרוזדורים קשישים; טיפול אנטי-תרומבוטי והסיכון לדימום בחולי פרפור פרוזדורים קשישים; וכן תועלת קלינית נטו.
מתוצאות הסקירה, מסיקים החוקרים כי גיל בלבד אינו התווית נגד למרשם טיפול אנטי-קואגולנטי בקשישים, וכי החלטה על טיפול כזה צריכה להסתמך על הבנת גובה הסיכון לשבץ מחד או לדימום מאידך.
החוקרים מוסיפים כי חיוני לשמור על INR בטווח התרפויטי, כאשר משך הזמן במסגרת הערכים התרפויטיים צריך לעמוד על 65% לפחות, תוך תמיכת צוותים רפואיים על מנת להשיג מטרות אלו.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!