במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet Respiratory Medicine  החוקרים בדקו בחולי  אסתמה את מידת ההפרעה בתפקוד דרכי האוויר הקטנות (Small Airway Dysfunction, או SAD), כולל אפשרויות לאבחנת ההפרעה בתפקוד, הסיווג הקליני וחשיבות ההפרעה בחולים אלו.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי SAD הינה הפרעה מוכרת היטב באסתמה, אך תרומתה לחומרת מחלת הריאות אינו ידוע. במחקר זה בחנו משלב של סמנים, בדיקות פיזיולוגיות ובדיקות הדמיה להערכת נוכחות והיקף SAD בחולי אסתמה.

למחקר ATLANTIS (Assessment of Small Airways Involvement in Asthma Study) גויסו משתתפים עם ובלי אסתמה מ-29 מרכזים בתשע מדינות (ברזיל, סין, גרמניה, אטליה, ספרד, הולנד, בריטניה, ארצות הברית וקנדה). כל המשתתפים היו בגילאי 18-65 שנים ואלו עם אבחנה של אסתמה אובחנו לפחות שישה חודשים מוקדם יותר.

אבחנת אסתמה  הסתמכה על עדות אובייקטיבית בתחילת המחקר או במהלך חמש השנים האחרונות לתגובתיות-יתר של דרכי האוויר למתכולין, תגובה חיובית לאחר מתן Salbutamol, שונות של למעלה מ-20% בשיא זרימה בנשיפה, או תיעוד הפיכות לאחר ארבעה שבועות טיפול אחזקה כנגד אסתמה.  בנוסף, בכל המשתתפים במחקר תועדה אסתמה יציבה תחת טיפול קודם לאסתמה, במינון יציב לאורך לפחות שמונה שבועות טרם המחקר.

משתתפים בקבוצת הביקורת היו  ללא תסמינים נשימתיים המרמזים לאסתמה או מחלת ריאות חסימתית-כרונית, עם תפקודי ריאות תקינים ותגובתיות תקינה של דרכי האוויר והיסטוריית עישון של עד 10 שנות חפיסה.

כל המשתתפים השלימו בדיקת שעורי זרימה, בדיקת נפחים (פלתיסמוגרפיה), אוסצילומטריה, תבחיני נשיפה על-בסיס חנקן, בדיקת CT (בחולים נבחרים) ושאלונים להערכת  תסמיני הנשימה, איכות החיים על-רקע אסתמה והמצב הבריאותי.

החוקרים העריכו את הקשר של כל המשתנים הפיזיולוגיים וההדמייתיים להפרעה בתפקוד דרכי אוויר קטנות, על-בסיס זה הגדירו מדדי SAD קליניים ומדדי SAD על-בסיס בדיקת CT. לאחר מכן הם סיווגו את חולי אסתמה לשתי קבוצות עפ”י ציון SAD נמוך וגבוה והשוו את חומרת מחלת האסתמה, איזון המחלה וניצול שירותי בריאות במהלך השנה האחרונה.

בתקופה שבין 2014 ועד 2017 גויסו למחקר 773 משתתפים עם אסתמה ו-99 לקבוצת הביקורת.

תוצאות מבחני אוסצילומטריה ותפקודי ריאות )בעיקר FEF25-75(, תרמו הכי הרבה למדד SAD קליני והבחינו בין שתי קבוצות החולים עם SAD. בעוד ששיעורי ההימצאות הנמוכים ביותר של SAD עם הטרוגניות באוורור דרכי אוויר אצינריות, נמצא בתבחיני נשיפה מבוססי-חנקן .

מכאן, ניתן לסווג את ההפרעה בתפקוד דרכי האוויר הקטנות על-בסיס קליני לשתי קבוצות, בקבוצה 1 (452 חולים) תועדה מחלה קלה יותר, בהשוואה לקבוצה 2 (312 חולים) עם הפרעה קשה יותר של דרכי האויר. בקבוצה 2 נמצא כי מחלת האסתמה הייתה בדרגת חומרה קשה יותר בכל מדד כולל : קושי באיזון המחלה, צריכה מוגברת של טיפולים, מספר גבוה יותר של התלקחויות ופגיעה באיכות החיים של החולים,.

לא נמצא מתאם בין מדדי SAD קליניים ומדדי SAD לפי בדיקת CT.

החוקרים מסכמים וכותבים כי SAD הינה מצב מורכב וסמוי של אסתמה, אשר ניתן לזהותו באמצעות בדיקות פיזיולוגיות. ניתן לאבחן הפרעה בתפקוד דרכי האוויר הקטנות בחולי אסטמה בכל הדרגות החומרה, אך ההפרעה שכיחה במיוחד באלו עם דרגת חומרה קשה. סיווג ההפרעה בתפקוד דרכי האוויר הקטנות לקלה וקשה יותר, מלמד על קשר ברור בין סוג ההפרעה ובין חומרת אסתמה, איזון מחלת הריאות, איכות החיים של החולים והתלקחויות המחלה.

החוקרים מדגישים כי 90% מחולי האסתמה בכל דרגות החומרה אובחנו כסובלים ממחלת דרכי אויר קטנות.

Lancet Respir Med 2019