תרופות משחקות תפקיד חשוב בטיפול באסתמה. מספר תרופות נכנסו לשימוש בשנים האחרונות, כולל Tiotropium, אנטי-כולינרגי ארוך-טווח; Mepolizumab ו-Reslizumab, הפועלים כנוגדנים חד-שבטיים כנגד Interleukin-5; Benralizumab, נוגדן המכוון כנגד קולטנים לאאזנופילים; ו-Dupilumab, נוגדן חד-שבטי הומאני, המכוון לתת-יחידה אלפא של קולטן Interleukin-4. בסקירה חדשה שפורסמה באתר Medscape מסכמים הכותבים את המידע הזמין אודות התרופות הביולוגיות Omalizumab, Mepolizumab, Reslizumab, Benralizumab ו-Dupilumab, בנוסף למספר תרופות חדשות המצויות בשלבי הערכה בימים אלו.

ברקע למאמר מסבירים הכותבים כי במהלך חמישים השנים האחרונות חלו שינויים במגמת הטיפול באסתמה בערך כל עשר שנים. מאחר וההנחיות האחרונות לטיפול באסתמה פורסמו בשנת 2007, שינוי המגמה הנוכחי מתמקד בהשגת איזון אסתמה, המוגדר לפי שני תחומים: ליקוי (כולל תסמינים במהלך שעות היום והלילה, שימוש בטיפול הצלה, תפקוד ריאתי ושאלונים להערכת מדדים אלו לאורך תקופת זמן קצרה) וסיכון (קובע את חשיבות הערכת הסיכון להתלקחויות, תגובות חריגות לטיפולים תרופתיים והתקדמות המחלה).

הטיפול באסתמה מאורגן לפי שלבים במטרה לצמצם את הליקוי משנית למחלה, להפחית את הסיכון ולספק מסלול החלטות להשגת איזון המחלה. כחלק ממסלול החלטות זה, חשוב לעקוב אחר תפקודי הנשימה לאורך הזמן ולזהות מגמות גדילת הריאה, הערכת נטל המחלה, שימוש בסמנים לבחירה וניטור הטיפול, הערכה של היענות לתכנית הטיפול והתייחסות למשתנים סוציאליים המשפיעים על ההחלטות הטיפוליות.

הטיפולים הביולוגיים, בפרט אלו המכוונים למסלול T-helper 2 (Th2) נבחנים לשימוש בילדים עם אסתמה חמורה. עם זאת, קיימת שונות רבה בהיקף הערכת השימוש בתרופות אלו בילדים.

Omalizumab

זהו נוגדן חד-שבטי כנגד Immunoglobulin E, הנקשר לנוגדני IgE בדם ומביא להפחתת רמות הנוגדנים; עיכוב קישור הנוגדנים לקולטנים והפחתת ביטוי קולטנים אלו על תאים שונים. הקישור של התרופה לנוגדן החופשי מובילה להפחתת שחרור חומרים דלקתיים המובילים לתגובה אלרגית.

Omalizumab הביא להפחתת התלקחויות אסתמה ואשפוזים בילדים ובמבוגרים, וכן הגדיל את הסיכוי לגמילה מטיפול במשאפי סטרואידים.  התרופה מאושרת ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי לאסתמה בדרגה בינונית-עד-חמורה, בחולים בגילאי 6 שנים ומעלה עם אלרגיה סביבתית. ישנם מחקרים הנערכים בימים אלו להערכת תוצאות הטיפול בילדים בגילאי 2-3 שנים.

Mepolizumab, Reslizumab Benralizumab

Interleukin-5  הינו ציטוקין המגייס אאזנופילים ממח העצם ומעודד הפעלה ושרידות של תאים אלו. שלוש התרופות הללו פועלות כנגדו ואושרו לשימוש, אך שלוש התרופות לא נבחנו בילדים מתחת לגיל 12 שנים. Mepolizumb ו-Benralizumab מאושרות לאסתמה אאזוניפילית חמורה באלו בגילאי 12 שנים ומעלה, בעוד ש-Reslizumab מאושר רק מגיל 18 שנים

Dupilumab

תרופה זו פועלת כנוגדן חד-שבטי לתת-יחידה אלפא של הקולטן ל-Interleukin-4, כך חוסמת את פעילות Interleukin-4 ו-Interleukin-13, והוכח כי מביאה להפחת התלקחויות אסתמה וגם לשיפור תפקוד ריאתי. הטיפול מאושר לשימוש באסתמה בדרגה בינונית-עד-חמורה, בחולים בגילאי 12 שנים ומעלה עם פנוטיפ אאזנופילי או אסתמה התלויה בטיפול פומי בסטרואידים. בימים אלו נערך מחקר להערכת התרופה בילדים בגילאי 6-12 שנים עם אסתמה עיקשת ולא-מאוזנת.

Fevipiprant

תרופה זו מצויה בשלבי מחקר קליני ופועלת כאנטגוניסט תחרותי ל-CRTh2 (chemoattractant receptor-homologous molecule expressed on Th2 cells). תוצאות הערכת טיפול זה היו לא עקביות מוגבלות למחקרים בשלב 2.

Tezepelumab

זהו אימונוגלובולין חד-שבטי המונע קישור TSLP (Thymic stromal lymphopoietin) לקולטן שלו, כך מונע תגובה דלקתית של תאים דנדריטים ותאי מאסט. תרופה זו עדיין מצויה בשלבי מחקר קליני. למרות שאין מחקרים באוכלוסיית ילדים, מחקר בשלב 2 להערכת התרופה במבוגרים הדגים ירידה משמעותית בשיעור התלקחויות המחלה.

לידיעה במדסקייפ