הקשר בין התפתחות אסתמה ובין התפתחות סוכרת מסוג 1 הוא מורכב, כאשר כיוון הקשר תלוי במחלה המופיעה מוקדם יותר, כך טוענים חוקרים במהלך כנס מטעם ה-EAACI (European Academy of Allergy and Clinical Immunology). לדבריהם, אבחנה קודמת של אסתמה מעלה את הסיכון לסוכרת מסוג 1, אך אבחנה קודמת של סוכרת מסוג 1 מפחיתה את הסיכון להתפתחות אסתמה בהמשך.
החוקרים התבססו על נתונים ממספר מאגרים בפינלנד וכללו את כל הילדים שנולדו בין 1981-2008 ואובחנו עם אסתמה או סוכרת מסוג 1 עד גיל 16 או עד שנת 2010. ילדים עם אבחנות אלו זוהו עפ”י ניפוקי תרופות לטיפול באסתמה או ניפוק אינסולין. סך כולל של 80,871 ילדים אובחנו עם אסתמה, 8,939 אובחנו עם סוכרת מסוג 1 ו-602 אובחנו עם שתי המחלות. קבוצת ההשוואה כללה 171,138 ילדים שנבחרו ממדגם אקראי של כל מדגם ילודה מאותם שנים.
החוקרים סיווגו את הילדים לקבוצות עפ”י שנת הלידה (גילאי 0-3, 4-7, 8-11 ו-12,16 שנים) להערכת שיעורי המעבר בין ארבעת המצבים: ללא אסתמה והתפתחות סוכרת מסוג 1, נוכחות אסתמה בלבד, נוכחות סוכרת מסוג 1 בלבד ונוכחות אסתמה וסוכרת מסוג 1.
לאחר תקנון למין ועשור לידה, ניתוח הממצאים העיד כי אבחנה קודמת של אסתמה הובילה לעליה בסיכון לסוכרת מסוג 1 בהיקף ממוצע של 41%. אבחנה קודמת של סוכרת מסוג 1, מנגד, לוותה בירידה של 18% בסיכון לאבחנת אסתמה.
החוקרים לא סיפקו הסברים לממצאים, אך ציינו כי הבנה טובה יותר של המנגנונים הביולוגיים בבסיס הקשר בין אסתמה וסוכרת מסוג 1 עשויה לסייע בהבנת האתיולוגיה של שתי המחלות.
מתוך כנס מטעם ה-EAACI
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!