במאמר שפורסם בכתב העת BMC Pulmonary Medicine מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה חשיבות היענות לטיפול ב- Omalizumabבחולים עם אסתמה חמורה לאור ההשפעה הקלינית של המחלה והעלויות של חוסר-היענות לטיפול תרופתי.
בחולי אסתמה, בעיקר אלו עם אסתמה חמורה, היענות ירודה לטיפול במשאפים משפיעה לרעה על איזון המחלה. שיעורי היענות גבוהים יותר צפויים במקרים של תרופות הניתנות בזריקה, דוגמת Omalizumab, מאחר וניתנות רק במסגרת בית חולים. עם זאת, היענות ל- Omalizumab מעולם לא נבחנה באופן שיטתי.
במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את שיעורי הפסקת טיפול ב- Omalizumab במסגרת מחקרים אקראיים-מבוקרים ומחקרים בתנאים מציאותיים.
במחקרים אקראיים-מבוקרים, שיעורי הפסקת הטיפול נעו בין 7.1-19.4%. למרות שהסיבות להפסקת הטיפול דווחו רק בחלק מהמקרים, החלטת החולים ואירועים חריגים צוינו כסיבות הנפוצות ביותר להפסקת הטיפול. במחקרי עולם-אמיתי שיעורי הפסקת טיפול נעו בין 0-45.5%. במרבית המקרים העדר תועלת היה אחרי להפסקת הטיפול.
מהנתונים עולה כי 32% מהמטופלים הפסיקו את הטיפול, עם עליה בשיעורי הפסקת טיפול לאורך הזמן. החלטת החולים והעדר יעילות הטיפול היו האחראיים למרבית המקרים בהם הופסק הטיפול התרופתי.
החוקרים כותבים כי יש לקחת בחשבון את הסיכון להפסקת הטיפול הן בתנאי מחקר והן בתנאי העולם האמיתי. הבנה טובה יותר של הסיבות העיקריות להפסקת הטיפול התרופתי חשובה לצורך שיפור ההיענות לטיפול.
BMC Pulm Med. 2016;16(128)
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!