טכניקת לימוד להשגת מטרה ( “teach-to-goal” ) עשויה לשפר את השימוש במשאף אינהלציה באופן מיידי ולהוריד את הצורך בטיפול אקוטי במשך כחודש, בהשוואה לטיפול הסטנדרטי במטופלים המאושפזים עם אסתמה או עםCOPD. המחקר, שנערך בשני מרכזים בשיקגו, מצא כי מטופלים שאינם קוראים או מבינים היטב מונחים רפואיים הפיקו תועלת משיטה זו את התועלת הקלינית הרבה ביותר. השיטה כוללת הסברה וחזרה על הוראות השימוש במשאף;
החוקרים מדווחים כי מיומנות השימוש של המטופלים יורדת לאחר האימון במשך כחודש, אך התועלת של טכניקת הלימוד נותרת בעינה באופן שמספיק כדי להוריד את הצורך בטיפול דחוף. לדברי החוקרים, עשוי להיות שיפור בממצאים הקליניים בעקבות שימוש בשיטת “teach-to-goal” ללימוד השימוש במשאף עבור המטופלים כבר בבתי החולים, ו”קורסי” רענון לגבי אופי השימוש בחודש שלאחר השחרור עשויים לשמור על תועלת זו בעינה במשך זמן רב יותר. הם מציינים כי יש להקפיד לחדד את אופן השימוש במכשיר גם בטיפול מתמשך לאחר השחרור מבית החולים כדי להביא לשיפור מצבם הבריאותי של המטופלים.
החוקרים כותבים כי הפעלת המשאף עלולה להיות מסובכת עבור מטופלים מאחר שהוא מורכבת מכמה שלבים מסובכים באופן יחסי, במיוחד במטופלים עם אוריינות נמוכה. עד 86% מהמטופלים המאושפזים נתקלו בבעיות בשימוש במכשיר במחקרים שנערכו בעבר, ולבעיה הזו יכולות להיות השלכות חמורות, כמו התקפים של המחלה או צורך בטיפול דחוף.
כותבי המחקר השתמשו בטכניקת הלימוד כדי לסייע למטופלים ללמוד כיצד להשתמש במשאף באופן מיטבי בעודם בבית החולים, כדי לנסות ולהוריד את הסיכון להתקפים חמורים שידרשו אשפוז חוזר בהמשך. ראשית הם בחנו כיצד משתמש המטופל במכשיר, ולאחר מכן נתנו הסבר מסודר על אופן השימוש ובחינה מחדש. סבבי ההדגמות והבחינות חזרו עד שלוש פעמים. (מחקר קודם שערכה קבוצת החוקרים ופורסם ב-2012 מצא כי שיטת הלימוד מביאה לשימוש נכון וטוב יותר של המטופלים במשאף, לעומת מטופלים שקיבלו הסבר מילולי בלבד על אופן השימוש).
השתתפו במחקר 120 מאושפזים שסבלו מאסתמה אוCOPDוחולקו באופן אקראי לשתי קבוצות, הראשונה קיבלה הסבר לפי שיטתteach-to-goalוהשניה עברה הערכה ראשונית של יכולות הפעלת המכשיר וקיבלה הסבר מהיר על אופן השימוש. 73 אחוזים מהמשתתפים היו נשים, 90 אחוזים אפרו-אמריקאים.
בהערכה הראשונית, שיעורי השימוש השגוי במכשירים (מסוגpressurized metered-doseinhalers) היה 92% בקבוצה הראשונה ו-84% אחוז בקבוצה השניה, לפני שקיבלו הסבר. לאחר האימון, רק 11% בקבוצת ה-teach-to-goalהשתמשו באופן שגוי במשאף, בעוד ש-60% מהקבוצה שעברה הדרכה זריזה טעו בדרך השימוש. לאחר שלושים ימים של שימוש, לא נראו פערים בין שתי הקבוצות, אך לאחר 90 יום שוב נפתח פער לטובת הקבוצה הראשונה, בה כ-48% השתמשו במכשיר באופן שגוי לעומת 76% בקבוצה השניה.
החוקרים מוסיפים כי מטופלים שקיבלו הדרכתteach-to-goalדיווחו פחות על צורך בטיפול דחוף ב-30 הימים הראשונים בהשוואה לקבוצה שקיבלה הסבר זריז (17% מול 36% בהתאמה.P= .03), אך הפער הזה הצטמצם ולא נראה לאחר 90 ימים. מטופלים עם אוריינות נמוכה היו בעלי סיכון גבוה יותר להזדקק לטיפול דחוף בחודש שלאחר השחרור לעומת מטופלים בעלי אוריינות גבוהה, אך בקבוצת ה-teach-to-goalמצאו החוקרים שהמטופלים בעלי אוריינות נמוכה נזקקו לטיפול כזה הרבה פחות מאשר בקבוצה שקיבלה הסבר זריז 15% לעומת 70%, בהתאמה.
Ann Am Thorac Soc. Published online March 18, 2016.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!