מאת מערכת אי-מד
מחקר שבחן טיפול משולב של montelukast (סינגולייר) ביחד עם desloratadine (אריוס) מדווח כי הדסלורטדין לא השפיע על ספיגת המונטלוקסט ולכן השילוב של שתי התרופות יכול להיעשות בביטחה.
מטרת החוקרים הייתה לחקור את רמות המונטלוקסט בסרום כאשר התרופה ניתנת לבד או בשילוב עם דסלורטדין. המחקר היה פרוספקטי והשתתפו בו 23 משתתפים בריאים בשני שלבים.
בשלב הראשון קיבלו המשתתפים 10 מ”ג של מונטלוקסט פומי ביחד עם 250 מ”ל מים . אותם משתתפים קיבלו בהמשך 10 מ”ג מונטלוקסט ביחד עם 5 מ”ג דסלורטדין כטיפול משולב במינון קבוע למשך 10 ימים לאחר השלב הראשון. נלקחו דגימות דם לאחר 2,3 ו-4 שעות מנטילת התרופות, אשר נשמרו ב-80 מעלות צלסיוס. דוגמאות הפלסמה נותחו לצורך מציאת ריכוז המונטלוקסט בפלסמה.
החוקרים מדווחים שהריכוז הממוצע בשתי הקבוצות של מונטלוקסט לא היה שונה באופן מובהק סטטיסטי (p>0.05 ) ע”פ השטח שמתחת לעקומה על בסיס הערכים השוליים והמצטברים בכל טווחי הזמן השונים שנבדקו.
מסקנת החוקרים היא ששיעור ספיגת המונטלוקסט לא הושפע מכך שנלקח בשילוב עם דסלורטדין. הם מסכמים כי המחקר מצביע על כך שדסלורטדין אינו משפיע על הזמינות הביולוגית של מונטלוקסט, ולכן ניתן לעשות שימוש בטיפול משולב זה של שתי תרופות אלה בבטחה.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!