ממאמר חדש שפורסם במהדורת 25 בינואר של JAMA עולה כי מתן טיפול בתרופות ממשפחת PPI (Proton Pump Inhibitor) לילדים עם אסתמה שאינה מאוזנת היטב, שטופלו במשאפי סטרואידים ולא סבלו מתסמיני GER (Gastroesophageal Reflux), לא הביא לשיפור אסתמה, ולמעשה, לווה בעליה בתופעות הלוואי.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לעיתים קרובות PPI ניתנים לטיפול באסתמה לא-מאוזנת, ללא תלות בנוכחות תסמיני ריפלוקס, ובין השנים 2000-2005 חלה עליה משמעותית בשימוש בתרופות אלו בילדים. לכן, חשוב לקבוע אם טיפול נגד-ריפלוקס מביא לשיפור איזון אסתמה.

במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לקבוע אם יש תועלת לטיפול ב-Lansoprazole באיזון אסתמה בילדים ללא תסמיני ריפלוקס ברורים. החוקרים גם בחנו אם בדיקות pH יסייעו בזיהוי ילדים עם ריפלוקס שאינו מגיב לטיפול ב-PPI.

בתקופה שבין אפריל 2007 ועד ספטמבר 2010, מחקר Study of Acid Reflux in Children With Asthma כלל 306 ילדים מ-19 מרכזי מחקר בארצות הברית. הילדים אובחנו עם אסתמה שאינה מאוזנת היטב וקיבלו טיפול במשאפי סטרואידים למשך לפחות שמונה שבועות לפני ההשתתפות במחקר. המחקר לא כלל ילדים עם תסמיני GER, כאלו שטופלו ב-PPI או תרופות אחרות נגד ריפלוקס, או אלו עם היסטוריה של מחלת וושט או מחלות משמעותיות אחרות. המשתתפים עברו הערכה במהלך 24 שבועות, והיו בגילאי 6-17 שנים (ממוצע של 11 שנים).

הילדים חולקו באקראי לטיפול ב-Lansoprazole (15 מ”ג ליום באלו ששקלו מתחת ל-30 ק”ג; 30 מ”ג ליום באלו ששקלו 30 ק”ג ומעלה; 149 משתתפים) או פלסבו (157 משתתפים). החוקרים מצאו כי ההבדל הממוצע בין הקבוצות במדד ACQ (Asthma Control Questionnaire) עמד על 0.2 יחידות, הבדל שלא היה מובהק סטטיסטית (p=0.12).

כמו כן, לא נמצא הבדל משמעותי במדדי FEV1 ולא חל שינוי בשיעור האירועים של אסתמה שאינה מאוזנת היטב (סיכון יחסי של 1.2) או איכות החיים על-רקע אסתמה. בנוסף, ילדים שטופלו ב-Lansoprazole פיתחו זיהומים נשימתיים בשכיחות גבוהה יותר (סיכון יחסי של 1.3, p=0.02) בהשוואה לקבוצת הפלסבו.

תת-קבוצה של 115 ילדים במחקר עברו בדיקות pH של הוושט לפני ההקצאה האקראית; שכיחות GER בקבוצה זו עמדה על 43%. בילדים עם מבחן pH חיובי, לא נמצאה השפעה חיובית על מדדי אסתמה לטיפול עם Lansoprazole בהשוואה לפלסבו.

התוצא העיקרי היה ההבדל במדדי ACQ בין קבוצת המקרים והביקורות. השאלונים ניתנו בתחילת המחקר ושוב לאחר 24 שבועות. יעדים משניים כללו את שיעור ההתלקחויות של אסתמה לא-מאוזנת, מדד Asthma Symptom Utility Index ו-Asthma Control Test למתבגרים (גילאי 12-17 שנים) או ילדים (גילאי 6-11 שנים), מדדי איכות חיים על-רקע אסתמה, ריכוז מתכולין, תפקודי נשימה, רמות NO (Nitric Oxide) באוויר ננשף, תסמינים גסטרואינטסינאליים והשכמות ליליות.

החוקרים ביקשו מהילדים למלא יומן ביתי לתעד כל התלקחות אסתמה, טיפולי הצלה, מדדי PEF (Peak Expiratory Flow) בבוקר, השכמות ליליות וביקורים לא-מתוכננים בשל תסמיני אסתמה.

הסיבוך הנפוץ ביותר שתועד בשתי הקבוצות היה התלקחות אסתמה. שכיחות גבוהה יותר של זיהומים בדרכי הנשימה העליונות, כאבי גרון ואירועי ברונכיטיס תועדו בחולים בקבוצת הטיפול ב-Lansoprazole. החוקרים משערים כי ייתכן והדבר נובע מאובדן מנגנוני ההגנה מפני קולוניזאציה חיידקית כתוצאה מערכי pH גבוהים בקיבה. לא תועד הבדל בשברי עצמות על-רקע פעילות בין שתי הקבוצות (p=0.06).

מהמחקר עולה כי לטיפול בתרופות לדיכוי חומצה אין תועלת להקלה בתסמינים, תפקוד ריאתי, תגובתיות דרכי האוויר, או איכות החיים. מהתוצאות עולה גם כי אין מקום לטיפול ב-PPI כנגד אסתמה שאינה מאוזנת היטב.

JAMA. 2012;307:373-381.

לידיעה במדסקייפ