תכנית מתמשכת לאיכות השיפור ותיאום הטיפול עשויה להביא לשינוי בהרגלי הפעילות ולשפר את התוצאות הבריאותיות הנוגעות לאסתמה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו ב-Pediatrics.
לדברי החוקרים, הטיפול מחוץ למסגרת אשפוז במחלת אסתמה הינו תת-אופטימאלי.
מדגם המחקר הנוכחי התבסס על 12,000 ילדים עם אסתמה, שטופלו ב-17 מרכזים רפואיים. תת-קבוצה של 761 חולים עם אסתמה עיקשת או בסיכון-גבוה תושאלה בתחילת המחקר ולאחר 12 ו-21 חודשים. בנוסף, 2040 גיליונות רפואיים נבחרו באקראי מבין כל החולים עם אסתמה ונבחנו לאחר 12 ו-24 חודשים. ההתערבות כללה פעילויות מבוססות-ראיות לשיפור איכות ופותחו ע”י צוותים רב-מקצועיים.
מתחילת המחקר עד למעקב לאחר 21 חודשים, מספר הביקורים בחדר מיון היה נמוך יותר משמעותית (29.6% לעומת 9.3%), וכך גם שיעור האשפוזים (10.9% לעומת 3.4%), תסמינים תכופים במהלך שעות היום (44% לעומת 11.7%) והיעדרויות מבית הספר (28.7% לעומת 13.6%). בנוסף, שיעור גבוה יותר של חולים דיווחו על בטחון בטיפול במחלת האסתמה של ילדיהם (70.6% לעומת 95.5%).
הן עבור הילדים והן עבור המטפלים, מדדי איכות חיים השתפרו משמעותית. חל שיפור משמעותי בתיעוד התסמינים, שימוש בשירותי בריאות וסקירה תוכניות פעולה.
גישה זו עשויה להביא לשינויים בולטים בטיפול, העשויים להוביל לירידה משמעותית בתחלואה עקב אסתמה.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!