Asthma

הקשר בין תסמיני דיכאון והיענות לטיפול באסתמה (Chest)

ממחקר חדש עולה כי תסמיני דיכאון שכיחים בקרב מבוגרים, המתאשפזים בעקבות התקף אסתמה, ותסמינים אלו מאפיינים קבוצת חולים בסיכון גבוה להיענות נמוכה לקבלת טיפול באסתמה, לאחר שחרורם.

לדברי החוקרים, במרבית המקרים, כאשר חולה מגיע לבית החולים בעקבות התקף אסתמה, הרופאים אינם בודקים אם הוא סובל מדיכאון. אך ייתכן שיש מקום לעשות זאת, מאחר שחולים אלו מצויים בסיכון גבוה מאוד להיענות נמוכה לטיפול באסתמה, לאחר השחרור מבית החולים.

החוקרים בחנו את השפעות תסמיני דיכאון על ההיענות לטיפול באסתמה, לאחר שחרור 59 חולי אסתמה, רובם היו נשים (64%), רובם ממוצא אפריקאי-אמריקאי (80%), מבוגרים עירוניים, בגיל ממוצע של 43.2 שנים, שאושפזו בעקבות התקף אסתמה.

החוקרים בחנו את רמת הדיכאון בזמן האישפוז, ומצאו כי חלק משמעותי מחולי אסתמה, סבלו מתסמיני דיכאון משמעותיים (41%) .

למשך עד שבועיים מהשחרור מבית החולים, נעזרו החוקרים במוניטורים בכדי להעריך את הטיפול במשאפי וטבליות קורטיקוסטרואידים. מרבית המחקרים שנערכו עד כה, התבססו על דיווחים עצמיים של החולים, באשר להיענות לטיפול, או ספירת הכדורים ששימשו לטיפול באסתמה, שיטות שאינן אמינות באיסוף מדויק של הנתונים.

ההיענות הכוללת לטיפול תרופתי באסתמה לא היה אופטימלי, אך היה גרוע יותר באופן משמעותי בחולים עם דרגה גבוהה של תסמינים דיכאוניים. ההיענות היומית הממוצעת לטיפול באסתמה עמדה על 60%, בחולים שאובחנו עם תסמינים דיכאוניים בדרגה גבוהה, לעומת 74% מאלו ללא תסמינים דיכאוניים (p=0.02).

לאחר תיקנון לערפלנים שעשויים להשפיע על ההיענות לטיפול, דוגמאת גיל, מין, או רמת השכלה, מצאו החוקרים כי הסיכוי להיענות גרועה לטיפול באסתמה (כלומר, נטילת פחות מ-50% מהתרופות הנדרשות) מצד חולים שסבלו מדיכאון, היה גבוה פי 11.

מדובר בממצאים חשובים מאוד, מאחר שנרשמו בתוך שבועיים מהשחרור מבית החולים, בעקבות התקף אסתמה. החוקרים סבורים כי נותר לראות אם בדיקות סקר וטיפול בדיכאון, ותמיכה פסיכוסוציאלית אחרת, יסייעו בשיפור ההיענות לטיפול התרופתי בחולי אסתמה.

Chest. 2006;130:1034-1038

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • עדויות חדשות תומכות ביעילות ובטיחות Dupilumab לאורך חמש שנים כנגד אטופיק דרמטיטיס (JAMA Dermatology)

    עדויות חדשות תומכות ביעילות ובטיחות Dupilumab לאורך חמש שנים כנגד אטופיק דרמטיטיס (JAMA Dermatology)

    לאורך חמש שנים, טיפול ב- Dupilumab (דופיקסנט) הדגים פרופיל בטיחות מקובל ויעילות ממושכת, עם שיפור משמעותי בסימנים ותסמינים של אטופיק דרמטיטיס בחולים עם מחלת עור בדרגה בינונית-עד-חמורה. מחר LIBERTY AD בשלב 3 הינו מחקר הארכה בתווית-פתוחה להערכת בטיחות ויעילות Dupilumab ב-2,677 מבוגרים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה בינונית-עד-חמורה אשר לקחו בעבר חלק במחקרי Dupilumab לאורך חמש […]

  • אסתמה אימהית במהלך היריון והסיכון לאלרגיה ואסתמה בצאצאים (BJOG)

    אסתמה אימהית במהלך היריון והסיכון לאלרגיה ואסתמה בצאצאים (BJOG)

    במאמר שפורסם בכתב העת BJOG מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקרב ילדים לאימהות עם אסתמה סיכון מוגבר להתפתחות מחלות אלרגיות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עדויות קליניות וקדם-קליניות מעידות כי חשיפה תוך-רחמית לאסתמה אימהית מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה בצאצאים. עם זאת, לא ידוע אם אסתמה אימהית מעלה גם את הסיכון לאלרגיות […]

  • נציבות התרופות האירופית מזהירה מפני סיכון לתגובה אנפילקטית לטיפול ב-Glatiramer Acetate (מתוך הודעת ה-EMA)

    נציבות התרופות האירופית מזהירה מפני סיכון לתגובה אנפילקטית לטיפול ב-Glatiramer Acetate (מתוך הודעת ה-EMA)

    אנשי צוות רפואי באיחוד האירופי קיבלו הודעה המזהירה מפני סיכון לתגובות אנפילקטיות בחולים עם טרשת נפוצה המטופלים ב- Glatiramer Acetate(קופקסון), כאשר תגובות אלו עלולות להופיע גם שני לאחר התחלת הטיפול התרופתי. המומחים מסבירים כי Glatiramer Acetate הינו טיפול תרופתי לטרשת נפוצה התקפית, הניתן בצורת זריקה. התרופה משמשת לטיפול בטרשת נפוצה מזה למעלה משני עשורים עם […]

  • ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; היפוגליקמיה (1)

    ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; היפוגליקמיה (1)

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; הטיפול המתקדם (2)

    ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; הטיפול המתקדם (2)

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; אינסולינים ארוכי טווח (3)

    ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; אינסולינים ארוכי טווח (3)

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; טכנולוגיות (4)

    ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; טכנולוגיות (4)

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; רפואה מותאמת אישית (5)

    ההיבטים החשובים בסוכרת בגיל השלישי; רפואה מותאמת אישית (5)

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • האם היפוקסמיה משנית לדום נשימה חסימתי בשינה עלוה להביא לעליה בסיכון להישנות סרטן ריאות? (מתוך כנס SLEEP)

    האם היפוקסמיה משנית לדום נשימה חסימתי בשינה עלוה להביא לעליה בסיכון להישנות סרטן ריאות? (מתוך כנס SLEEP)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך כנס SLEEP עולה כי אירועי היפוקסמיה ועומס היפוקסי משנית לדום נשימה חסימתי בשינה עלולים להביא לעליה בסיכון להישנות סרטן ריאות. החוקרים השלימו סקירה רטרוספקטיבית של הרשומות הרפואיות של 403 מבוגרים (גיל חציוני של 74 שנים; 52% נשים) עם היסטוריה של סרטן ריאות מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer) ונתוני […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה