לפי מחקר חדש עולה, כי מה שמבדיל מבחינה מבנית בין אסתמה בינונית לאסתמה קשה, הם השינויים בתאי השריר החלק בדרכי הנשימה.
החוקרים מסבירים, כי באסתמה קלה עד בינונית, התפקוד הריאתי שמור יחסית בין ההתקפים, ואילו באסתמה קשה, ישנה ירידה קבועה בזרימת האויר בנשיפה ובתגובה לטיפול.
במחקר השתתפו 15 מטופלים עם אסתמה קשה ו- 13 מטופלים עם אסתמה בינונית נשלטת היטב. החוקרים לקחו ביופסיות מדרכי האויר של המטופלים, על מנת להשוות ביניהן.
החוקרים מדווחים, כי השטח הממוצע של השריר החלק היה גדול יותר באופן מובהק בקבוצת המטופלים עם אסתמה קשה, בהשוואה למטופלים עם אסתמה בינונית. השטח הממוצע של האפיתל לא היה שונה בין הקבוצות.
המרחק בין האפיתל ובין הצד הפונה אל חלל דרכי האויר של שכבת השריר החלק, היה קצר יותר בקבוצת המטופלים עם אסתמה קשה. שיעור הפיברוזיס התת-אפיתליאלי, לא היה שונה בין הקבוצות.
החוקרים מצאו גם הבדל בביטוי של IL-8 ושל אאוטקסין בתאי השריר החלק, שהיה מוגבר באופן מובהק במטופלים עם אסתמה קשה. החוקרים סבורים, כי ציטוקינים אלו משמעותיים בתהליך הדלקתי המאפיין אסתמה שאינה מגיבה לטיפול.
לפי החוקרים, ממצאי המחקר מראים כי השינויים בתאי השריר החלק בדרכי הנשימה, הם השינויים המבניים המשמעותיים, המבדילים בין אסתמה בינונית ובין אסתמה קשה.
J Allergy Clin Immunol 2005;116:544-549.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!