תוצאות הפסקת Ixekizumab בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית (Arthritis & Rheumatology)

בקרב חולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית (Psoriatic Arthritis) אשר השיגו פעילות מחלה מינימאלית עם טיפול ב- Ixekizumab(טאלץ) והמשיכו בתרופה תועדו תוצאות טובות יותר, בהשוואה לחולים שהפסיקו את הטיפול, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Arthritis & Rheumatology.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה של הפסקת טיפול ב- Ixekizumab בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית אשר השיגו פעילות מחלה מינימאלית לאחר טיפול בתווית-פתוחה ב- Ixekizumab.

מחקר SPIRIT-P3 היה מחקר רב-מרכזי, אקראי, כפל-סמיות, שכלל מבוגרים עם דלקת מפרקים פסוריאטית שלא קיבלו טיפול קודם. המשתתפים חולקו בתווית פתוחה לטיפול ב- Ixekizumab (160 מ”ג בתחילת הדרך, 80 מ”ג כל שבועיים) למשך 36 שבועות. חולים שהשיגו פעילות מחלה מינימאלית לאורך למעלה משלושה חודשים עוקבים חולקו באקראי ביחס 1:1 להמשך טיפול ב- Ixekizumab כל שבועיים או להפסקת Ixekizumab עד שבוע 104. התוצא העיקרי של המחקר היה מרווח הזמן עד להישנות (אובדן פעילות מחלה נמוכה). בחולים בהם תועדה הישנות ניתן שוב טיפול ב- Ixekizumab כל שבועיים עד שבוע 104.

מדגם המחקר כלל 394 חולים אשר קיבלו טיפול בתווית-פתוחה ב- Ixekizumab כל שבועיים. מבין אלו, 158 חולים (40%) השיגו פעילות מחלה מינימאלית ממושכת וחולקו באקראי להפסקת Ixekizumab (79 חולים) או המשך Ixekizumab כל שבועיים (79 חולים).

מהנתונים עולה כי הפסקת טיפול לוותה בהישנות מהירה יותר (חציון של 22.3 שבועות) לעומת המשך טיפול ב- Ixekizumab כל שבועיים (חציון לא נקבע, p<0.0001) עם שיעורי הישנות של 85% לעומת 38%, בהתאמה.

חציון הזמן עד השגה חוזרת של פעילות מחלה מינימאלית עם טיפול חוזר עמד על 4.1 שבועות; 64 מבין 67 חולים (96%) עם הישנות בעקבות הפסקת טיפול השיגו מחדש פעילות מחלה מינימאלית עם חידוש טיפול. בטיחות הטיפול תאמה לפרופיל הבטיחות של Ixekizumab.

החוקרים מסכמים וכותבים כי המשך טיפול ב- Ixekizumab עדיף על הפסקת הטיפול התרופתי בשמירה על פעילות מחלה מינימאלית בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית שלא קיבלו טיפול ביולוגי בעבר. טיפול חוזר ב- Ixekizumab בחולים שפיתחו הישנות מחלה צפוי להשיב את התגובה.

Arthritis & Rheumatology 2021

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

עיכוב סלקטיבי של טירוזין קינאז 2 עם זאסוציטיניב (TAK-279) משפר תוצאות בקרב חולי דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה – מחקר פאזה 2b  אקראי

עיכוב סלקטיבי של טירוזין קינאז 2 עם זאסוציטיניב (TAK-279) משפר תוצאות בקרב חולי דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה – מחקר פאזה 2b אקראי

מקור: The Lancet Rheumatology
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|05/08/2025

זאסוציטיניב משפר תסמיני דלקת מפרקים פסוריאטית בבטיחות גבוהה, עם שיפור מדדי ACR והפחתת נגעי עור – אפשרות טיפולית חדשה וממוקדת

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן