בקרב חולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית (Psoriatic Arthritis) אשר השיגו פעילות מחלה מינימאלית עם טיפול ב- Ixekizumab(טאלץ) והמשיכו בתרופה תועדו תוצאות טובות יותר, בהשוואה לחולים שהפסיקו את הטיפול, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Arthritis & Rheumatology.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה של הפסקת טיפול ב- Ixekizumab בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית אשר השיגו פעילות מחלה מינימאלית לאחר טיפול בתווית-פתוחה ב- Ixekizumab.
מחקר SPIRIT-P3 היה מחקר רב-מרכזי, אקראי, כפל-סמיות, שכלל מבוגרים עם דלקת מפרקים פסוריאטית שלא קיבלו טיפול קודם. המשתתפים חולקו בתווית פתוחה לטיפול ב- Ixekizumab (160 מ”ג בתחילת הדרך, 80 מ”ג כל שבועיים) למשך 36 שבועות. חולים שהשיגו פעילות מחלה מינימאלית לאורך למעלה משלושה חודשים עוקבים חולקו באקראי ביחס 1:1 להמשך טיפול ב- Ixekizumab כל שבועיים או להפסקת Ixekizumab עד שבוע 104. התוצא העיקרי של המחקר היה מרווח הזמן עד להישנות (אובדן פעילות מחלה נמוכה). בחולים בהם תועדה הישנות ניתן שוב טיפול ב- Ixekizumab כל שבועיים עד שבוע 104.
מדגם המחקר כלל 394 חולים אשר קיבלו טיפול בתווית-פתוחה ב- Ixekizumab כל שבועיים. מבין אלו, 158 חולים (40%) השיגו פעילות מחלה מינימאלית ממושכת וחולקו באקראי להפסקת Ixekizumab (79 חולים) או המשך Ixekizumab כל שבועיים (79 חולים).
מהנתונים עולה כי הפסקת טיפול לוותה בהישנות מהירה יותר (חציון של 22.3 שבועות) לעומת המשך טיפול ב- Ixekizumab כל שבועיים (חציון לא נקבע, p<0.0001) עם שיעורי הישנות של 85% לעומת 38%, בהתאמה.
חציון הזמן עד השגה חוזרת של פעילות מחלה מינימאלית עם טיפול חוזר עמד על 4.1 שבועות; 64 מבין 67 חולים (96%) עם הישנות בעקבות הפסקת טיפול השיגו מחדש פעילות מחלה מינימאלית עם חידוש טיפול. בטיחות הטיפול תאמה לפרופיל הבטיחות של Ixekizumab.
החוקרים מסכמים וכותבים כי המשך טיפול ב- Ixekizumab עדיף על הפסקת הטיפול התרופתי בשמירה על פעילות מחלה מינימאלית בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית שלא קיבלו טיפול ביולוגי בעבר. טיפול חוזר ב- Ixekizumab בחולים שפיתחו הישנות מחלה צפוי להשיב את התגובה.
Arthritis & Rheumatology 2021
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!