נמשכים הדיווחים אודות אירועים חריגים ריאומטיים, דוגמת דלקת מפרקים, בעקבות טיפול במעכבי בקרה חיסונית כנגד מחלות ממאירות, כך טוענים מומחים במהלך כנס ה-Florida Society of Rheumatology. החוקרים טוענים כי סביר להניח כי הסיבוכים הללו משנית לטיפול התרופתי יהפכו נפוצים יותר מדלקת מפרקים שגרונית.
החוקרים מסבירים כי מעכבי בקרה חיסונית חוסמים את הפעילות של מולקולות מגרות על תאי T, תאים מציגי-אנטיגנים ותאי גידול, דבר המוביל להפעלה לא-מבוקרת של תאי T ועליה בביטוי תאי מערכת חיסון המכוונים כנגד הגידול בדיוק ההפך מהיעד של דיכוי חיסוני בחלק גדול מהמצבים דוגמת דלקת מפרקים שגרונית או לופוס.
במאמר שפורסם לאחרונה ב-Arthritis & Rheumatology דווח על 61 מקרים של תסמונות ריאומטיות בחולים שטופלו במעכבי בקרה חיסונית בין 2011-2018. התופעות הנפוצות ביותר בסדרה זו כללו מחלת מפרקים דלקתית, שהתפתחה ב-34 חולים וזוהתה בעיקר בחולים שטופלו במשלב תרופות כנגד CTLA-4 ו-PD-1 (4% מהחולים), בהשוואה לאלו שטופלו במעכבי PD-1 או PD-L1 בלבד (2%) או במעכבי CTLA-4 (1%).
הטיפול כלל פרדניזון בלבד ב-62% מהחולים, כאשר 15% נוספים טופלו בתרופות ממשפחת DMARD (Disease Modifying Antirheumatic Drug) לבד או עם סטרואידים ו-24% טופלו בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים או בסטרואידים שניתנו בזריקה למפרק. דלקת המפרקים חלפה לחלוטין ב-47% מהחולים וחלקית ב-53% מהחולים.
עשרה מהחולים במדגם זה פיתחו מיופתיה, שהייתה הצורה החמורה ביותר של אירוע חריג ריאומטי. הטיפול בחולים אלו כללו פרדניזון בלבד במחצית מהחולים והיתר נדרשו למתן תוך-ורידי של מתיל-פרדניזולון, עם הפוגה מלאה ב-70% מהחולים בלבד.
בסדרה אחרת שפורסמה לאחרונה ב-Seminars in Arthritis & Rheumatism, נכללו 30 חולים. בסדרה זו, למעלה ממחצית מהחולים התייצגו עם מעורבות של לפחות ברך אחת, עם שכיחות גבוהה במיוחד בקבוצת הטיפול המשולב ב-Anti-PD-1/PD-L1 עם Anti-CTLA-4. מנגד, באלו שטופלו בתכשיר יחיד תועדה שכיחות גבוהה יותר של מעורבות מפרקים קטנים של הידיים. מרווח הזמן עד להופעת דלקת המפרקים נע בין 1-24 חודשים, רמז לעיכוב באבחנה, בפרט בחולים עם מעורבות של מפרקים קטנים.
שני-שליש מהחולים פיתחו אירועים חריגים נוספים על-רקע פעילות מערכת החיסון בעיקר דלקת של המעי, אך גם דלקת ריאות ופריחה עורית. בחולים שנטלו טיפול משולב תועדה שכיחות גבוהה יותר של דלקת מעי גס.
מדובר במידע חשוב מאוד, לא רק עבור ריאומטולוגים המנסים לזהות תתי-קבוצות של דלקת מפרקים על-רקע מעכבי בקרה חיסונית ולאבחן את החולים נכונה, אלא גם לאונקולוגים המטפלים בחולים אלו ופונים בשל בעיות מפרקים.
חלק מהרעילויות הללו חולפות עם הפסקת הטיפול במעכבי בקרה חיסונית ומתן סטרואידים, או טיפולים אחרים, אך חלק מהן נותרות זמן רב לאחר הפסקת הטיפול האונקולוגי.
מתוך כנס ה- Florida Society of Rheumatology
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!