הטיפול ב- tocilizumab (אקטמרה, רוש) בילדים עם דלקת מפרקים אדיופתית רב מפרקית בצעירים (JIA)  הובילה לפחות התלקחויות בשלבים המוקדמים של המחלה, כך עולה ממחקר שלב III שהוצג ב-Ann Rheum Dis .

החוקרים מדווחים כי מבין אלה שקיבלו את טוסיליזומאב , 25.6% חוו התלקחות של המחלה עד השבוע ה-40 למעקב, בהשוואה ל-48.1% מבין אלה שהיו בקבוצת הפלציבו, ירידה של 0.21 בשיעור ההתלקוחות (בטווח של 0.35- ל-0.08-, P=0.0024 ).  החוקרים  מעירים כי בקבוצת הפלצבו ההתלקחויות החלו כבר לאחר 28 ימים.

בנוסף,  לאחר 4 חודשי טיפול, 89.4% מהמטופלים בטוסיליזומאב השיגו  יעד שיפור של 30% (בהתאם למדד של ACR30 ), ו-62.2% השיגו את יעד התגובה של ACR70 , ו-26.1% את יעד ACR90 .

החוקרים מציינים כי JIA מוגדרת כרב מפרקית אם יותר מ-4 מפרקים מעורבים במחלה, והיא קשורה עם לקויות ואי תפקוד חמורים. היא שונה מ-JIA סיסמטי גם בשל העובדה שהיא כוללת הופעות פריחה וחום לסירוגין .  

המחברים מציינים כי מחקר קודם הדגים שטוסיליזומאב, שהוא נוגדן לרצפטור IL-6 היה אפקטיבי ב-JIA סיסמטי, ושהראה גם תועלת במבוגרים עם דלקת מפרקים שגרונית (RA) .

לכן, הם מסבירים, בשל הנסיון הקודים ובגלל ש- IL-6 נמצא ברמות גבוהות במפרקים ובסרום של ילדים עם JIA רב מפרקי, ושרמה גבוהה זו הייתה קשורה גם לחומרת המחלה, הם החליטו  לגייס 188 מטופלים מ-58 מרכזים ברחבי העולם למחקר בן שלושה חלקים, שזכה לשם CHERISH .

כל המשתתפים שנכללו במחקר לא  הגיבו היטב לטיפול במתוטרקסט, וחלק מהם נכשלו גם בטיפול ביולוגי אחר.

בשלב הראשון של המחקר שהיה פתוח תווית, ילדים עם משקל מעל 30 ק”ג קיבלו עירוי של 8 מ”ג/ק”ג של טוסיליזומאב פעם בחודש. אלו ששקלו פחות מ-30 ק”ג הוקצו באופן אקראי לקבלת טוסיליזומאב במינון של 8 מ”ג/ק”ג או 10 מ”ג/ק”ג אחת לחודש.

מטופלים שהשיגו את יעד ה-ACR30 או למעלה מכך, נכנסו לשלב השני של המחקר והוקצו באופן אקראי להמשיך עם טוסיליזומאב או פלציבו, תוך המשך נטילת סטירואידים או מתוטרקסט בהתאם לצורך.

השלב השלישי של המחקר תוכנן להמשך 64 שבועות בפרוטוקול פתוח תווית  באותם מינונים שניתנו בשלב 1 .

הגיל הממוצע של המשתתפים היה 11 שנים, וכ-75% מהם היו נקבות. משך המחלה הממוצע היה 4 שנים ומס’ המפרקים עם דלקת פעילה היה 20 בממוצע.

בחלק הראשון של המחקר, הילדים שהיו מתחת למשקל 30 ק”ג ושקיבלו את המינון של 8 מ”ג/ק”ג היו עם שיעורי תגובה והשגת ACR30/70/90 נמוכים יותר מאשר הקבוצות האחרות.

בחלק השני, שיעורי ה-ACR70/90 היו גבוהים יותר במטופלים שקיבלו גם מתוטרקסט, אך היו נמוכים יותר באלה שקיבלו טיפול ביולוגי לפני כן.

החוקרים מציינים שגם מחקרים אחרים שבחנו טיפול ביולוגי בילדים עם JIA אשר לא הגיבו לטיפול ביולוגי קודם הראו  שיעורי תגובה נמוכים יותר, ושילדים אלה מייצגים למעשה אוכלוסייה עם מחלה עיקשת. 

במהלך המחקר 9% מהמשתתפים חוו 22 תופעות לוואי רציניות. מתוך תופעות לוואי אלו 5 כללו דלקת ריאות וצלוליטיס שנחשבו כקשורים לטיפול.

חריגות בבדיקות מעבדה כללו עלייה באינזימי כבד, נויטרופניה ותרומבוציטופניה , אך לא נצפה קשר עם זיהומים או דימומים. כפי שנראה גם אצל מבוגרים נצפתה עלייה ברמות LDL כולסטרול וסך כולסטרול.

החוקרים מסכמים כי הטיפול בטוסיליזומאב איפשר שיפור ממושך, ובעל משמעות קלינית במטופלים עם JIA רב מפרקי, על בסיס טיפול חודשי של 8 מ”ג/ק”ג במטופלים עם משקל 30 ק”ג ומעלה, ו-10 מ”ג/ק”ג במטופלים במשקל נמוך יותר מ-30 ק”ג.  הם מציינים כי במסגרת מגבלות המחקר יש לקחת בחשבון אי הכללת מטופלים שלא השיגו תגובה בדרגת ACR30 בחלק הראשון של המחקר.

Brunner H, et al “Efficacy and safety of tocilizumab in patients with polyarticular-course juvenile idiopathic arthritis: results from a phase 3, randomized, double-blind withdrawal trial”Ann Rheum Dis2014; DOI: 10.1136/annrheumdis-2014-205351