ע”פ מחקר חדש מה- Arch Pharm Res החלפת טיפול מחסמי TNF-α במטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית (RA) שלא הגיבו היטב לטיפול זה, לטיפול בתרופות שאינן מקבוצת חסמי ה-TNF-α (במחקר נבדקו abatacept (אורנסיה) , rituximab (מבטרה) , tocilizumab (אקטמרה)) הפגין אפקטיביות גבוהה יותר בהשוואה להחלפה לתרופה אחרת מקבוצת חסמי ה-TNF-α .
המחברים מציינים ברקע כי קיימים טיפולים חלופיים ממשפחת חסמי ה-TNF-α וממשפחות אחרות עבור מטופלים עם RA שאינם מגיבים היטב לטיפול בתרופה ספציפית ממשפחת חסמי ה-TNF-α .
תרופות אלו , מציינים החוקרים, הציגו יעילות משמעותית בהשוואה לפלצבו, אך השוואות “ראש בראש” בין תרופות אלו טרם בוצעו.
מטרת המחקר הייתה לעשות שימוש בגישה באייסיאנית ( Bayesian ) לצורך השוואה האפקטיביות של מחזורי טיפול באמצעות חסמי TNF-α בהשוואה לתרופות שלא מקבוצה זו, במטופלים עם תגובה לא מספקת לטיפול בחסמי TNF-α.
החוקרים ביצעו סקירת ספרות שיטתית תוך שימוש ב-MEDLINE וספריית קוקריין. יעדי מחקר מרכזיים היו שיעור השיפור של הקולג’ האמריקאי לראומטולוגיה (ACR) בשיעורים של 20/50/70 ושינויים בציון של שאלון הערכת בריאות (AHQ) לאחר 6 חודשי טיפול.
תוצאות באיסייאניות חושבו כשיעור שבו הסיכוי היחסי לתגובה (OR) הוא גדול מ-1 , ושההבדל בציון ה-HAQ קרטן מ-0.
נמצא כי בהשוואה לחסמי TNF-α , הטיפולים הביולוגים שאינם חסמי TNF-α היו קשורים עם שיעורי הגעה גבוהים יותר ל- ACR כלדקמן :
ב-ACR20 ה- OR היה 1.639 עבור אבטספט [P(OR > 1) = 90.7 %], עבור ריטוקסימאב 1.871 [P(OR > 1) = 96.2% ], ועבור טוקליזומאב 3.52 [ P(OR > 1) = 99.9% ].
מגמות דומות נצפו בהשוואה של ה-HAQ : ההבדלים החציוניים (MD) היו 0.259- עבור אבטספט [P(MD < 0) = 100% ]. , הפרש של 0.160- עבור ריטוקסימאב [P(MD < 0) = 98.2 %], ושל 0.200- עבור טוקליזומאב [P(MD < 0) = 99.3 %].
החוקרים מסכמים כי החלפה לטיפול ביולוגי שאינו מקבוצת חסמי ה-TNF היה אפקטיבי יותר מאשר החלפה לחסם TNF אחר במטופלים שלא הגיבו היטב לטיפול קודם ב-TNF .
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!