במאמר שפורסם בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר IMPROVED, מהן עולה כי טיפול ראשוני ב-Methotrexate ופרדניזון הביא להפוגה מוקדמת ב-61% מהחולים עם דלקת מפרקים שגרונית מוקדמת. שיעורי ההפוגה לאחר שנה אחת עמדו על 68%, כאשר כ-32% מהחולים לא נדרשו לטיפול תרופתי. בחולים ללא הפוגה מוקדמת, התחלה מוקדמת של טיפול ב-Adalimumab (יומירה) הובילה לעליה בשיעורי ההפוגה לאחר שנה אחת.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להעריך איזו גישת טיפול יעילה יותר בהשראת הפוגה בדלקת מפרקים שגרונית מוקדמת.
מדגם המחקר כל 610 חולים עם דלקת מפרקים שגרונית מוקדמת או דלקת מפרקים לא-ממוינת, שהחלו בטיפול ב-Methotrexate ומינון גבוה ומותאם של פרדניזון. בחולים בהפוגה מוקדמת (מדד פעילות מחלה נמוך מ-1.6 לאחר ארבעה חודשים) הופחת מינון פרדניזון לאפס ובאלו עם הפוגה ממושכת לאחר שמונה חודשים, הופחת והופסק הטיפול ב-Methotrexate. חולים שלא נכנסו להפוגה מוקדמת חולקו באקראי לטיפול ב-Methotrexate עם Hydroxychloroquine ו-Sulfasalazine, בשילוב עם פרדניזון במינון נמוך (קבוצה 1) או לטיפול ב-Methotrexate עם Adalimumab (קבוצה 2). במידה ותועדה הפוגה לאחר שמונה חודשים בשתי הקבוצות הופחת הטיפול לטיפול מונותרפי ב-Methotrexate; במידה ולא כך היה, בקבוצה הראשונה הוחלף הטיפול לשילוב Methotrexate עם Adalimumab ובקבוצה השנייה הועלה מינון Adalimumab. החוקרים בחנו את שיעורי ההפוגה והתוצאות התפקודיות והרדיולוגיות בין הקבוצות ובין החולים עם דלקת מפרקים שגרונית ואלו עם דלקת מפרקים לא-ממוינת.
ב-375/610 חולים תועדה הפוגה מוקדמת (61%). לאחר שנה אחת, 68% מהחולים היו בהפוגה ו-32% מהחולים לא נדרשו לטיפול תרופתי. מבין החולים שחולקו באקראי, 25% מהחולים בקבוצה הראשונה ו-41% מהחולים בקבוצה השנייה זכו להפוגה לאחר שנה אחת (p<0.01). התוצאות היו דומות בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית ובאלו עם דלקת מפרקים לא-ממוינת.
החוקרים מסכמים וכותבים כי גישה דו-שלבית לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית, עם התחלת טיפול ב-Methotrexate ופרדניזון ומעבר לטיפול ב-Adalimumab במידה ולא הושגה הפוגה, הינה גישה עדיפה על טיפול ראשוני ב-DMARD עם פרדניזון.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית או דלקת מפרקים לא-ממוינת, טיפול ראשוני ב-Methotrexate עם פרדניזון הביא להפוגה מוקדמת ב-61% מהחולים. בחולים ללא הפוגה מוקדמת, התחלת טיפול מוקדם ב-Adalimumab לוותה בשיעורי הפוגה גבוהים יותר לאחר שנה אחת, בהשוואה להתחלת טיפול בשילוב DMARD עם פרדניזון.
Ann Rheum Dis. 2013 May 28
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!