מחקר חדש וחשוב מצא 14 לוקי בגנים הקשורים להופעה של דלקת פרקים juvenile idiopathic arthritis . סביר שממצאי המחקר יאפשרו מגוון רחב של מחקרים חדשים , ביניהם שיבחנו התאמה של תרופות שנמצאו מועילות במחלות אוטואימוניות אחרות. לדברי החוקרים, הם מעוניינים להבין את הוריאציה הגנטית הקיימת ברמת המטופל הבודד כדי לפתח אסטרטגיות טיפול מותאמות וכדי להבין את ההבדלים בסיכון הגנטי שיש למטופל שאיננו מגיב לטיפולים קיימים. כדי לעשות זאת, יש צורך לקבוע איזו מכניזמים גנטיים מעורבים בכל לוקוס. כאמור, עוקבות שונות של מחלות אוטואימוניות שונות יכולות להעזר בממצאים של חוקרים שונים, ולכן חשוב לדעת אילו מחלות אוטואימוניות דומות זו לזו והאם מחלות דומות יכולות להיות מטופלות בטיפולים דומים.
באמצעות Immunochip array, בחנו החוקרים למעלה מ-2800 מטופלים עם JIA, with juvenile idiopathic arthritis , הנושאים את תתי הסוג השכיים ביותר וקבוצה של יותר מ-13,000 נבדקי ביקורת.
ממצאיהם מאשרים קשר קיים בין 3 JIA risk loci מוכרים (human leukocyte antigen (HLA) region, PTPN22 ו- PTPN2), וזיהו לראשונה 14 לוקי בעלי genome-wide significance ((P < 5 × 10−8. מ-11 אזורים חדשים נוספים עלו ראיות שנקשרו עם JIA (P < 1 × 10−6).
מיפוי צפוף של הלוקי יחד עם ניתוח ביואינפורמטי חידד את הקשר לגן באחד משמונה אזורים, והאיר באור חדש דרכי איתות חשובות; ביניהן, the interleukin (IL)-2 pathway בפתוגניזה של מחלת ה-JIA. תוכן האימונוצ’יפ כולו, איזורי ה-HLA ו-27 הלוקי שבראש היו קשורים לסיכון מוערך של 18, 13 ו-6% ל-JIA , בהתאמה. החוקרים הגבילו כאמור את מחקרם לשתי תתי הסוגים השכיחים ביותר של JIA, (oligoarticular arthritis ו- polyarthritis ) השונים זה מזה במספר הפרקים המעורבים כחצי שנה לאחר התפרצות המחלה ובגיל הופעת המחלה. כ-70% מהחולים משתייכים לאחד משניהם. כשבחנו קשר ספציפי לכל תת סוג (ולא כללו את אזור ה- HLA ) מצאו החוקרים רק גן 1 ששונה בין שני תתי הסוגים של המחלה, גן IRF1 שנקשר לתת הסוג oligo JIA. ה- IRF1 הוא פקטור שעתוק שנקשר למספר גנים הכוללים אלמנט תגובה interferon-stimulated, ולכן חשוב בניטור של התגובה האימונית. החוקרים כותבים כי למיטב ידיעתם הקשר עם IRF1 לא דווח בארתריטיס במבוגרים, ולכן עשוי להיות מעניין לעבוד איתו. מושא הענין בעיניהם היה האינטגרציה של גורמי הסיכון הגנטיים ל-JIA עם אלה שדווחו במחלות אוטואימוניות אחרות. הלוקי שזיהו החוקרים דווח כקשור גם למחלות אוטואימוניות אחרות, כמו ארתריטיס במבוגרים, לופוס וסוכרת סוג 1. ממצאיהם כללו גם מספר לוקי המעורבים בדרך האיתות של the interleukin 2 [IL-2], החשוב בשפעול של תאי T, התפתחות של תאי T ורגולציה של מערכת החיסון, גנים שונים החשובים למסלול וכאלה שאחראים על שפעול תאי ה-T עד ידי תיווך בין הרצפטור לתאי T ותהליכי איתות תוך תאיים ולהתמיינות של תאי T.
החוקרים מסכמים כי מחקרם מציג את האוסף הגדול ביותר של מקרי JIA שנחקרו עד כה ומביא מבט חדש על הבסיס הגנטי של המחלה האוטואימונית הזו המופיעה בילדות. לדעתם, אנו מגיעים לנקודה בה בכל עוקבה יהיה אפשר לבצע הערכת גנום כללית (הם תולים זאת בירידה עתידית של המחיר של whole-genome sequencing ). לדעתם, יש צורך בוער להבין את המשמעות הפונקציונאלית של כל הגנים החדשים המצביעים על סיכון.
Nat Genet. Published online April 21, 2013
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!