ההשפעה של אסטרוגן על כאבי מפרקים לאחר כריתת רחם (מתוך Menopause)

בכתב העת Menopause מדווחים חוקרי מחקר WHI (Women’s Health Initiative), כי טיפול באסטרוגן מביא להקלה קלה, אך מובהקת סטטיסטית, בכאבי מפרקים לאחר מנופאוזה בנשים לאחר כריתת רחם. עם זאת, הטיפול לווה בהחמרת נפיחות המפרקים.

מניתוח פוסט-הוק של נתוני WHI עם למעלה מ-10,000 נשים, החוקרים מצאו כי חומרת הכאב המפרקי במטופלות באסטרוגן הייתה נמוכה ב-0.06 נקודות, בהשוואה למטופלות בפלסבו, לאחר שנה אחת, וב-0.14 נקודות לאחר שלוש שנים.

במרבית הנשים שהקפידו על הטיפול, ממוצע מדדי חומרת הכאב המפרקי היה נמוך ב-0.07 נקודות עם אסטרוגן לאחר שנה אחת וב-0.12 נקודות לאחר שלוש שנים. חומרת הכאב המפרקי דורגה כלא-קיימת (0), קלה (1), מתונה (2), או חמורה (3). כל הנשים שנכללו בסקירה הנוכחית עברו כריתת רחם לפני ההרשמה למחקר WHI.

נשים במחקר WHI חולקו באקראי לטיפול יומי ב-CEE (Conjugated Equine Estrogen) במינון 0.625 מ”ג ליום, או לפלסבו. כאב מפרקי ונפיחות מפרק נבחנו על-בסיס שאלונים שחולקו לכל המשתתפות בתחילת המחקר ולאחר שנה אחת. תת-מדגם אקראי של כ-1,000 משתתפות במחקר נבחן גם לאחר שלוש ושש שנים.

החוקרים ערכו ניתוח סטטיסטי שלקח בחשבון את הגיל והמוצא/רקע אתני של המשתתפות.

לאחר שנה אחת, 76.3% מהמטופלות באסטרוגן דיווחו על כאב מפרקי, זאת בהשוואה ל-79.2% מהמטופלות בקבוצת הביקורת (p=0.001), אך באלו שטופלו באסטרוגן תועדה שכיחות גבוהה יותר של נפיחות מפרקים (42.1% לעומת 39.7, p=0.02).

לאחר שלוש שנים, מטופלות באסטרוגן המשיכו לדווח על כאבי מפרקים בתדירות פחותה (74.2% לעומת 79.8%, p=0.03) ולא חל שינוי במדדי כאב מתחילת המחקר, זאת לעומת עליה של 0.15 נקודות במדדי הכאב בקבוצת הפלסבו. נפיחות המפרקים עדיין הייתה משמעותית יותר לאורך השנה השישית לטיפול באסטרוגן (p=0.04), בעוד ששינויים במדדי חומרת נפיחות המפרקים לא נותרו עוד מובהקים סטטיסטית (p=0.31).

ההבדל תועד רק בקבוצת המטופלות באסטרוגן-בלבד במחקר WHI, ולא בחלק של המחקר שהשווה את התוצאות בנשים שנטלו שילוב של אסטרוגן-פרוגסטרון (כפי שנהוג בנשים עם רחם שמור).

Menopause: The Journal of the North American Menopause Society

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

עיכוב סלקטיבי של טירוזין קינאז 2 עם זאסוציטיניב (TAK-279) משפר תוצאות בקרב חולי דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה – מחקר פאזה 2b  אקראי

עיכוב סלקטיבי של טירוזין קינאז 2 עם זאסוציטיניב (TAK-279) משפר תוצאות בקרב חולי דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה – מחקר פאזה 2b אקראי

מקור: The Lancet Rheumatology
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|05/08/2025

זאסוציטיניב משפר תסמיני דלקת מפרקים פסוריאטית בבטיחות גבוהה, עם שיפור מדדי ACR והפחתת נגעי עור – אפשרות טיפולית חדשה וממוקדת

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן