Arthritis other

מהי השכיחות של אי-סבילות ל-Methotrexate בקרב חולים עם דלקת מפרקים של גיל הנעורים? (מתוך Arthritis and Rheumatism)

ד”ר בן פודה-שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון אפריל של ירחון Arthritis and Rheumatism עולה כי שאלון חדש בן 12 פריטים מסייע בזיהוי מדויק של אי-סבילות לטיפול ב-Methotrexate בקרב חולים עם Juvenile Idiopathic Arthritis (JIA).

החוקרים מציינים כי כאשר עשו שימוש בשאלון, המכונה MISS (Methotrexate severity score questionnaire) בקרב 297 חולי JIA, נמצא כי מחציתם דיווחו על אי-סבילות לטיפול ב-Methotrexate (MTX). בנוסף, הם מדווחים כי אי-סבילות זו הייתה שכיחה יותר בקרב אלו מהם שקיבלו את הטיפול תוך-ורידית בהשוואה לאלו שטופלו פומית.

לדברי החוקרים, המדובר במחקר הראשון אשר מעיד על הימצאות גבוהה של אי-סבילות ל-MTX בקרב חולי JIA. מאחר ובעשייה הקלינית פעמים רבות מקרים של אי-סבילות לתכשיר באוכלוסיית חולים זו אינה מזוהה, מציעים החוקרים כי על הקלינאים לעשות שימוש בשאלון ה-MISS לצורך הערכת תכיפות, חומרת וסוג אי-הסבילות ל-Methotrexate בחולים עם JIA.

בעוד ש-Methotrexate מהווה נדבך חשוב מהטיפול התרופתי בחולים עם דלקת פרקים אידיופאטית של גיל הנעורים ומביא להשגת רמיסיה בלמעלה מ-70% מהחולים, מציינים החוקרים כי רבים מהמטופלים מפתחים תופעות לוואי גסטרואינטסטינליות בעקבות השימוש בו. בנוסף, עלולים המטופלים לחוות לדבריהם תסמינים נלווים או מקדימים גם לפני נטילת התכשיר או כאשר חושבים על נטילתו. לטענתם, בעיה זו אינה מזוהה מספיק בחולים עם JIA.

על מנת להיטיב ולהבין את ההימצאות והחומרה של אי-סבילות ל-Methotrexate בקרב חולי JIA, פיתחו החוקרים את שאלון ה-MISS, אשר כולל שאלות ביחס לתסמינים אותם חווים המטופלים לפני נטילת התכשיר וכן בעת מחשבה על נטילתו, ולאחר נטילתו ממש.

החוקרים מציינים כי הגירסא הראשונית של השאלון כללה 16 שאלות שונות בחמישה תחומים: כאבי בטן, בחילה, הקאות, כאבים בפה ותלונות התנהגותיות (כגון אי שקט, בכי וסירוב ליטול את הטיפול ב-Methotrexate). כל פריט בשאלון קיבל ניקוד החל מאפס נקודות (היעדר תלונה) ועד 3 (תלונה בדרגה חמורה). בהמשך, פיתחו החוקרים גירסא מתוקנת ובה 12 שאלות בלבד.

השאלון עבר תיקוף בקרב 89 חולים, מהם 29% אשר נחשבו ככאלו עם אי-סבילות ל-Methotrexate בהתבסס על דעת הרופא המטפל. לדברי החוקרים, שאלון ה-MISS הניב את הרגישות והסגוליות הגבוהות ביותר כאשר נעשה שימוש בערך סף של 5 ו-6 נקודות, באמצעותו זוהו 88% מהחולים אשר הראו אי-סבילות ל-MTX על פי דעת רופאיהם.

החוקרים מוסיפים כי הערכות בקרב 297 חולים המטופלים במסגרת חוץ-אשפוזית הראו כי 50.5% הראו אי-סבילות ל-MTX על פי שאלון ה-MISS. חולים אלו נטלו מינון גבוה משמעותית (אם כי במידה מועטה לטענתם) של התרופה (10.9 mg/m2/week לעומת 9.8 mg/m2/week) וכן הראו משך מחלה ארוך יותר (חציון של 4.3 שנים לעומת 3.0 שנים), נטלו Methotrexate למשך פרק זמן ארוך יותר (חציון של 2.0 שנים לעומת 1.2 שנים) והיו בגיל ממוצע צעיר יותר (11 ו-12 שנים, בהתאמה).

על סמך תוצאותיהם אלו, מסכמים החוקרים כי תוצאותיהם מעידות על קיומן של תופעות לוואי אסוציאטיביות או מקדימות וכן תלונות התנהגותיות בצורה תכופה, דבר העשוי להצביע על כך שהתניה קלאסית (Classical conditioning) ממלאת תפקיד מרכזי בהתפתחות אי-סבילות ל-MTX. לפיכך, הם מספרים כי בימים אלו עורכים מחקר מבוקר בהקצאה אקראית אשר מטרתו להשוות את ההשפעה של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (Cognitive-behavioral therapy, CBT) עם זו של החלפת דרך מתן הטיפול לתוך-ורידית או לחילופין המשך טיפול פומי ב-MTX ובמקביל מתן תכשיר נוגד בחילות.


לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה