לפי מחקר חדש, עלות הטיפול במעכב TNF אלפא לאנקילוזינג ספונדיליטיס, גבוהה מדי ביחס ליעילות הטיפול.
בראיון לרויטרס אומר אחד החוקרים, כי במקרים בהם אין ספק לגבי יעילות הטיפול, אין למנוע ממטופלים טיפול במעכבי TNF בגלל עלותם. עם זאת, חשוב להפסיק טיפול במעכבי TNF, במידה והתגובה אינה מספקת, גם בגלל המחיר וגם בשל תופעות הלוואי של הטיפול.
החוקרים העריכו את יחס העלות-תועלת של טיפול באטנרספט (ENBREL) ואינפליקסימב (REMICADE) למשך 5 שנים, בהשוואה לטיפול שגרתי, במטופלים הסובלים מאנקילוזינג ספונדיליטיס פעילה.
לפי חישובי החוקרים, הזמן הכולל של פעילות נמוכה של המחלה, היה 11 חודשים במטופלים המקבלים טיפול שגרתי, 31 חודשים במטופלים המקבלים טיפול באטנרספט ו- 28 חודשים במטופלים המקבלים אינפליקסימב. משמעות תוצאות אלה, היא שמספר שנות החיים המותאם לפי איכות חיים (QALY), עמד על 2.89 לטיפול שיגרתי, על 3.16 לטיפול באטנרספט ועל 3.11 לטיפול באינפליקסימב.
החוקרים מדווחים, כי עלות הטיפול באנקילוזינג ספונדיליטיס, היתה 21,261 בטיפול השיגרתי, 52,137 בטיפול באטנרספט ו- 62,047 בטיפול באינפליקסימב.
חישובי החוקרים מראים, שבכדי להגיע ליחס עלות-תועלת מתקבל על הדעת, יש צורך בהפחתת המחיר של אטרנספט לרבע ממחירו הנוכחי ושל אינפליקסימב לחמישית ממחירו הנוכחי.
הערת מערכת: נראה שבארץ קובעי המדיניות סברו אחרת, שכן תרופות אלו מאושרות לאינדיקציה זו במסגרת סל הבריאות…
Ann Rheum Dis 2006;65:201-208.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!