מאת ד”ר מיכל איזנשטט
מתוצאות מחקר שפורסם בירחון Clinical Infectious Diseases ב- 28 באפריל, עולה כי העברה אירוסולית של Clostridium difficile עשויה להסביר את ההתפשטות המוגברת של זניו האפידמיים.
נבגים של Clostridium difficile מחזיקים מעמד לאורך זמן ארוך יחסית בסביבה, והינם עמידים לתמיסות ניקוי נפוצות.
החוקרים מסבירים כי הקושי בשליטה ב- Clostridium difficile, הביא להעלאת שאלות בקרב המומחים לגבי שיטות הבקרה והשליטה הקיימות והאם הן מחמיצות ערוצי הדבקה מסוימים.
על מנת לחקור עד כמה התפשטות נישאת באוויר עשויה להיות מעורבת במגמה, חיפשו החוקרים נבגים בדגימות אוויר קרובות לחולים הסובלים מזיהום בפתוגן. בנוסף נבדקו משטחים שונים.
בשלב הראשון של המחקר הנוכחי, החוקרים אספו דגימות במשך שעה אחת מסביבה קרובה לחולים ידועים כלוקים בזיהום. בשלב השני, החוקרים אספו דגימות במשך 10 שעות במהלך שני ימים, מסביבה של חולים עם חשד לזיהום. בשלב השלישי, נלקחו דגימות בסביבת 10 חולים הידועים כלוקים בזיהום, הפעם במשך 10 שעות על פני שני ימים.
מתוצאות המחקר עולה כי החוקרים מצאו נבגים של Clostridium difficile בדגימות אוויר סביב 6 (12%) חולים בשלב הראשון, בעיקר בקרב אלו עם שלשול. בשלב השני, זיהום בחיידק אושר לבסוף בשלושה חולים, כולל 1 עם דגימת אוויר חיובית, כאשר דגימות אוויר נמצאו חיוביות גם בקרב נבדק אחד בשלב השני אשר לא נמצא חיובי לזיהום. בשלב השלישי נמצאו 7 דגימות אוויר חיוביות מ- 7 חולים (70%).
רוב הדגימות החיוביות נלקחו בסמוך לפעילויות מחלקה שגרתיות דוגמת ביקורי רופאים, מתן ארוחות לחולים או עבודת אחיות סביב החולים.
ב- 60% מהחולים, מצאו החוקרים נבגים הן בדגימות אוויר והן בדגימות משטחים. דגימות משטחים חיוביות הופיעו בעיקר באיזורים אשר נוטים לגעת בהם בשכיחות גבוהה.
החוקרים מסכמים כי קיים סיכון ברור להדבקה ב- Clostridium difficile באמצעות האוויר, בייחוד בחולים עם תסמינים פעילים של הזיהום. הדבר מצריך, לדבריהם, בידוד של החולים בשלב מוקדם מאוד, אפילו בטרם בוצעה האבחנה.
במאמר מערכת נלווה, נכתב כי תוצאות המחקר הינן מעניינות, אך בגדר תצפית בלבד, ומשמעות קלינית מוגבלת. כמות הנבגים שנמצאה בדגימות האוויר הייתה נמוכה מאוד, ועל כן מוקדם מדי להתחיל להשתמש באמצעי בידוד בחולים עם חשד לזיהום ב- Clostridium difficile. יחד עם זאת, מפציר הכותב לזכור את חשיבותן העצומה של פעולות ההיגיינה של הצוות הרפואי, ובכלל זה, רחיצת ידיים ולבישת כפפות.
Clin Infect Dis 2010;50:1450-1457
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!