השפעות Alirocumab על תוצאות קרדיווסקולאריות ומטבוליות בחולים לאחר תסמונת כלילית חדה (The Lancet Diabetes & Endocrinology)

לאחר אירוע לאחרונה של תסמונת כלילית חדה, טיפול ב- Alirocumab (פראלואנט) ליעד LDL (Low Density Lipoprotein) בטווח 25-50 מ”ג/ד”ל הוביל לירידה אבסולוטית גדולה כפליים באירועים קרדיווסקולאריים בקרב חולים עם סוכרת, בהשוואה לאלו ללא-סוכרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת The Lancet Diabetes & Endocrinology. הטיפול ב- Alirocumab לא הביא לעליה בסיכון להופעה חדשה של סוכרת.

מחקר DODYSSEY OUTCOMES היה מחקר אקראי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, שנערך ב-1,315 אתרים ב-57 מדינות וערך השוואה בין Alirocumab ופלסבו בחולים שאושפזו בשל תסמונת כלילית חדה (אוטם שריר לב או אנגינה לא-יציבה) 1-12 חודשים לפני ההקצאה האקראית עם ריכוזים מוגברים של ליפופרוטאינים אתרוגניים למרות טיפול בסטטינים בעצימות גבוהה. החולים חולקו באקראי לטיפול ב- Alirocumab או פלסבו כל שבועיים. החוקרים בחנו את ההשפעה של Alirocumab על האירועים הקרדיווסקולאריים לפי האיזון הגליקמי בתחילת המחקר (סוכרת, קדם-סוכרת, ערכי סוכר תקינים).

התוצא העיקרי של המחקר היה משלב של תמותה עקב מחלת לב כלילית, אוטם לבבי לא-פטאלי, אירוע מוחי איסכמי, או אנגינה לא-יציבה עם צורך באשפוז.

בתחילת המחקר, 5,444 חולים (28.8%) סבלו מסוכרת, 8,246 (43.6%) אובחנו עם קדם-סוכרת וב-5,234 חולים (27.7%) תועדו ערכי סוכר בטווח התקין.

החוקרים לא זיהו הבדלים משמעותיים בין קטגוריות האיזון הגליקמי בחציון ריכוז LDL בתחילת המחקר, לאחר ארבעה חודשי טיפול ב- Alirocumab או לאחר ארבעה חודשי טיפול בפלסבו. בקבוצת הפלסבו, היארעות התוצא העיקרי לאורך חציון של 2.8 שנים הייתה גדולה יותר בחולים עם סוכרת (16.4%), בהשוואה לאלו עם קדם-סוכרת (9.2%) או ערכי סוכר תקינים (8.5%); יחס סיכון לסוכרת לעומת ערכי סוכר תקינים בדם של 2.09 (p<0.0001) ולסוכרת לעומת קדם-סוכרת של 1.90 (p<0.0001).

הטיפול ב- Alirocumabהוביל לירידה יחסית דומה בהיארעות התוצא העיקרי בכל אחת מהקטגוריות לפי איזון גליקמי, אך ירידה אבסולוטית גדולה יותר בהיארעות התוצא העיקרי בחולים עם סוכרת (2.3%), בהשוואה לאלו עם קדם-סוכרת (1.2%) או ערכי סוכר תקינים (1.2%).

בקרב חולים ללא סוכרת בתחילת המחקר, 676 חולים (10%) פיתחו סוכרת בקבוצת הפלסבו, בהשוואה ל-648 (9.6%) בקבוצת Alirocumab; הטיפול ב- Alirocumab לא הביא לעליה בסיכון להופעה חדשה של סוכרת.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים לאחר תסמונת כלילית חדה, טיפול ב- Alirocumab עשוי להכפיל את הירידה בסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם ובלי סוכרת. מנגד, הטיפול ב- Alirocumab לא הוביל לעליה בסיכון לסוכרת.

The Lancet Diabetes & Endocrinology 2019

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

חשיבותו של ליווי רוקחי במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (J. Pharm. Pract)

חשיבותו של ליווי רוקחי במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (J. Pharm. Pract)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|05/06/2024

ליווי וחינוך פרטני על ידי רוקחים עשוי לשפר את ההקפדה על נטילת והבנת התכלית בנטילת תרופות קרדיו-וסקולריות, כך עולה ממחקר שפורסם ב-Journal of Pharmacy Practice and Research. הביא לפרסום יהונתן ניסן בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן