ההשפעה של Escitalopram בהשוואה לפלסבו על דיכאון בחולים לאחר תסמונת כלילית חדה (JAMA)

במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם דיכאון לאחר תסמונת כלילית חדה לאחרונה, טיפול בן 24 שבועות ב- Escitalopram (ציפרלקס) הוביל לסיכון נמוך יותר מפלסבו לסיבוכים לבביים מג’וריים.

מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעה על סיבוכים לבביים מג’וריים של טיפול ב- Escitalopram לדיכאון בחולים זמן קצר לאחר תסמונת כלילית חדה. החוקרים השלימו מחקר אקראי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, שכלל 300 משתתפים עם תסמונת כלילית חדה לאחרונה, שלקחו חלק במחקר בין מאי 2007 ועד מרץ 2013.

המשתתפים חולקו באקראי לטיפול ב- Escitalopram במינונים גמישים של 5, 10, 15, או 20 מ”ג/יום (149 חולים) או לפלסבו תואם (151 חולים) למשך 24 שבועות.

החוקרים מדווחים כי סיבוכים לבביים מג’וריים תועדו ב-61 חולים (40.9%) תחת טיפול ב- Escitalopramו ב-81 חולים (53.6%) בקבוצת הפלסבו (יחס סיכון של 0.69, רווח בר סמך 95% של 0.49-0.96). בהשוואת סיבוכים לבביים פרטניים בין מטופלים ב- Escitalopram ובין קבוצת הפלסבו עלו שיעורי היארעות תמותה מכל-סיבה של 20.8% לעומת 24.5%, בהתאמה (יחס סיכון של 0.82, P=0.43), תמותה לבבית של 10.7% לעומת 13.2%, בהתאמה (יחס סיכון של 0.79, p=0.48), אוטם לבבי של 8.7% לעומת 15.2% (יחס סיכון של 0.54, P=0.04) והתערבות כלילית מילעורית (12.8% לעומת 19.9%, p=0.07).

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לבחון אם ניתן להכליל את ממצאי המחקר לאוכלוסיות אחרות.

JAMA. 2018;320(4):350-358

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

חשיבותו של ליווי רוקחי במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (J. Pharm. Pract)

חשיבותו של ליווי רוקחי במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (J. Pharm. Pract)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|05/06/2024

ליווי וחינוך פרטני על ידי רוקחים עשוי לשפר את ההקפדה על נטילת והבנת התכלית בנטילת תרופות קרדיו-וסקולריות, כך עולה ממחקר שפורסם ב-Journal of Pharmacy Practice and Research. הביא לפרסום יהונתן ניסן בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן