ניתוח מעקפים (CABG), מתבצע לרב במחלה כלילית רב כלית המערבתLADאוLM. השקת עורק החזה (מכונה גם השד או ממריה) הפנימי השמאלי (ר”תLITAאו המוכר כLIMA) לעורק הכלילי השמאלי הקדמי (הLAD עורק המזין נתח מיקורד מרבי של חדר שמאל), הפכה לבחירת המחדל כשתל הראשוני בשל תכונותיו אשר הובילו ל patency ארוכת טווח.
בחירת השתלים הנוספים כעורקיים ( כarterial conduits), במקום שתלים ורידים של וריד הספון ( ר”תSVG) אמנם מומלצת, אך בשטח, השימוש המדווח ב2 מחקרים גדולים (שימוש בעורק רדיאלי ר”תRA, או ב 2 הממריות ר”תBIMA), הכוללים 1.5 מיליון ניתוחיCABG, נע בין 4.9% ל 6.5% בהתאמה. את השימוש הנדיר ברה וסקולריזציה עורקית מרבית בעתCABGנתן לתרץ על ידי:
· מחקרים שניסו להוכיח עליונות היוunderpoweredולא הוכיחו בצורה גורפת שיפור תוצא
· וpatency rateמשופר לעומת השימוש בSVG,
· טכנית הניתוח מסובך וארוך יותר
· ועלול לאפשר סיבוכים.
מטרת המחקר:
ניתוח סטטיסטי משולב ברמת המטופלים שעברוCABGבמחקרים אקראיים, מבוקרים המשווים שימוש שתל עורקי רדיאלי (ר”תRA) לעומתSVGכמעקף בחירה משני (ל(non- LAD, בנוסף למעקף העיקרי בכולםLIMA TO LAD.
שיטות:
נבחרו בקפידה 6 מחקרים אשר השוו שימוש בRAלעומתSVGכשתל משני, כאשרתוצא עיקרינקבע כמשלב של תמותה, אוטם (ר”תMI), או רה וסקולריזציה חוזרת (ר”תMACE),ותוצא משניכpatency rateבצנתור המעקב. נעשה שימוש במודליםmixed-effects Cox regressionלהעריך השפעת בחירת סוג המעקף המשני על התוצאים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!