הערכת תוצאות שאיבת קריש דם לטיפול באוטם שריר הלב (N Engl J Med)

מתוצאות מחקר TASTE (Thrombus Aspiration in ST-Elevation Myocardial Infarction in Scandinavia) שכללו נתונים שנה אחת לאחר שאיבת קריש דם עולה כי אין מקום להמליץ על גישה זו עם התערבות כלילית מילעורית לטיפול בחולים עם אוטם שריר הלב עם עליות מקטע ST.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שאיבת קריש דם תוך-כלילי לפני התערבות כלילית מילעורית בחולים עם STEMI (ST-segment Elevation Myocardial Infarction) לא הביאה להפחתת שיעורי התמותה לאחר זמן קצר. כעת הם ביקשו לדווח על הנתונים שנה אחת לאחר שאיבת קריש דם.

במסגרת המחקר חולקו באקראי 7,244 חולים עם STEMI לשאיבה ידנית של קריש הדם ולאחריה PCI או להשלמת PCI בלבד. תוצא הסיום העיקרי שכלל את שיעורי התמותה מכל-סיבה לאחר 30 ימים ונתונים אלו פורסמו בעבר. שיעורי התמותה מכל-סיבה לאחר שנה אחת הוגדרו מראש כתוצא סיום משני של המחקר.

החוקרים מדווחים כי כל החולים השלימו את המחקר. שיעורי התמותה במהלך המחקר עמדו על 5.3% מהחולים (191 מבין 3,621 משתתפים) בקבוצת ההתערבות, לעומת 5.6% (202 מבין 3,623 משתתפים) בקבוצת הביקורת (יחס סיכון של 0.94, P=0.57). שיעור האשפוזים החוזרים עקב אוטם שריר הלב לאחר שנה אחת עמד על 2.7% בשתי הקבוצות (יחס סיכון של 0.97, p=0.81), ושיעורי תרומבוזיס של התומכן עמדו על 0.7% ו-0.9%, בהתאמה (יחס סיכון של 0.84, p=0.51).

שיעורי התוצא המשולב שכלל תמותה מכל-סיבה, אשפוזים חוזרים בשל אוטם שריר הלב, או תרומבוזיס של התומכן, עמדו על 8.0% ו-8.5% מהמטופלים, בהתאמה (יחס סיכון של 0.94, p=0.48). התוצאות היו דומות בכל תתי הקבוצות הגדולות שנבחנו במסגרת המחקר.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהתוצאות עולה כי שאיבה שגרתית של קריש הדם לפני צנתור כלילי בחולים עם STEMI לא הביאה להפחתת שיעורי התמותה מכל-סיבה או לירידה בתוצא המשולב של תמותה מכל-סיבה, אשפוזים חוזרים בשל אוטם שריר הלב או תרומבוזיס של התומכן, לאחר שנה אחת.

N Engl J Med 2014

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

חשיבותו של ליווי רוקחי במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (J. Pharm. Pract)

חשיבותו של ליווי רוקחי במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (J. Pharm. Pract)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|05/06/2024

ליווי וחינוך פרטני על ידי רוקחים עשוי לשפר את ההקפדה על נטילת והבנת התכלית בנטילת תרופות קרדיו-וסקולריות, כך עולה ממחקר שפורסם ב-Journal of Pharmacy Practice and Research. הביא לפרסום יהונתן ניסן בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן