חוקרים מאוניברסיטת ייל סקרו למעלה מאמרים שפורסמו במשך למעלה מחמישים שנים, במטרה למצוא מענה לשאלה מדוע בנשים סיכון מוגבר לתמותה לאחר אוטם חד של שריר הלב, בעיקר להערכת ההבדלים בשיעורי התמותה בטווח הארוך וטוענים כי הממצאים מציעים רמזים לנקודות מחקר נוספות לסגירת הפער המגדרי.
עם זאת, במאמר מערכת נלווה טוענים כותבים כי למרות שיש מקום למחקרים נוספים, לרופאים כבר ישכלים קליניים המסייעים בניבוי נשים בסיכון לאוטם שריר הלב ולאבחנה של אוטם חד של שריר הלב במועד, עם סיכוי אפשרי לשיפור שיעורי ההישרדות. הבעיה היא שהרופאים אינם משתמשים בכלים אלו.
החוקרים ערכו סקירה של מחקרים להערכת שיעורי התמותה בטווח הארוך לאחר אוטם שריר הלב בנשים בהשוואה לגברים ובסופו של דבר התמקדו ב-39 מחקרים עם לפחות חמש שנות מעקב. כוונתם הראשונית הייתה לערוך מטה-אנליזה, אך הטרוגניות בין המחקרים הותירה בידם נתונים לסקירה סיסטמית בלבד.
בסופו של דבר, הסקירה אישרה חלק גדול מהתצפיות שעלו מניתוחים קודמים ומחקרים קודמים עם מעקב קצר יותר: ההבדלים בשיעורי התמותה לאחר אוטם שריר הלב קטנים יותר לאחר שלוקחים בחשבון את גיל המטופלים; נשים שהתקבלו בתמונה של אוטם חד של שריר הלב היו בגיל מבוגר יותר, בהשוואה לגברים. בנשים תועדה שכיחות גבוהה יותר של מחלות רקע משמעותיות, בהשוואה לגברים, בעיקר סוכרת, אי-ספיקת לב, דיכאון ופגיעה בתפקוד הכלייתי.
כאשר נערך תקנון של המחקרים לפרוצדורות רה-וסקולריזציה, המשמשות בשכיחות נמוכה יותר בנשים, הסיכון לתמותה היה דומה יותר בין גברים ונשים.
באחת התצפיות, החוקרים מדווחים כי ההבדל בשיעורי התמותה בין גברים ונשים הצטמצם מעט במהלך השנים. בתצפית אחרת מצאו חוקרים כי נשים לרוב היוו רק כשליש מהחולים שנכללו במחקרים שנכללו בסקירה, ככל הנראה לאור הוצאת חולים מבוגרים מהמחקרים. עצם העובדה שנשים לא זוכות לייצוג הולם במחקרים רבים מהווה ממצא חשוב בפני עצמו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!