נתונים חדשים המגיעים ממחקר מבוסס אוכלוסיה באנגליה תומכים בהמלצות האחרונות לכך שיש לעשות שימוש בסטטינים פוטנטיים במינונים גבוהים במקרה של מטופלים עם מחלת לב ידועה.
במחקר שפורסם בפברואר ב-Heart נמצא שמטופלים לאחר אוטם שריר הלב (MI) שטופלו במינונים גבוהים של סטטינים פוטנטיים (כמו אטורבסטטין ורוסובסטטין) היו בסיכון מופחת (שהיה אף מובהק סטטיסטי) של 28% לתמותה, בהשוואה לטיפול מונותרפי בסימבסטטין לאורך תקופת מעקב של 3.2 שנים.
לעומת זאת, במטופלים שקיבלו ezetimibe (איזטרול, MSD) לא נמצאה ירידה בסיכון לתמותה.
החוקרים מדווחים שמכיוון שרק 274 מתוך 9,597 המשתתפים במחקר טופלו בשילוב של אזטימיב וסימבסטטין, ו-6,990 באמצעות סימבסטטין בלבד, לעומת 1,883 ברוסובסטטין או אטורבסטטין, לא היה למחקר כח סטטיסטי מספק בכדי לקבוע אם אזטימיב מפחית באופן מובהק סטטיסטי תמותה.
כפי שכבר דיווחנו ההמלצות החדשות של האירגונים הקרדיולוגים המובילים (ACC ו-AHA) קוראות לעשות שימוש בסטטינים פוטנטים במינונים גבוהים במטרה להשיג לפחות ירידה של 50% ברמות ה-LDL כולסטרול. ההנחיות החדשות אינן כוללות שימוש בניאצין, פיברטים ואזטימיב, אלא אם כן המטופל אינו סביל לסטטינים או אינו יכול להגיע להפחתת ה-LDL כולסטרול המומלצת לו באמצעות סטטינים בלבד.
כזכור, האזטימיב נמצא במחלוקת כבר שנים רבות כהשאלה המרכזית היא אם יכולתו המוכחת לתרום להורדת רמות LDL כולסטרול גם מתורגמת להפחתת סיכון קרדיווסקולרי. בשנים האחרונות מתנהל המחקר שאמור יהיה לתת השנה את התשובה הסופית לשאלה זו, מחקר ה-IMPROVE-IT , אשר בוחן שילוב של סימבסטטין ואזטימיב מול סימבסטטין בלבד במטופלים עם אירוע כלילי חד, כאשר יעד המחקר הוא אירועים קורונריים מג’וריים ושבץ.
החוקרים במחקר הנוכחי מסכמים כי הנתונים שמצאו תומכים בשימוש בסטטינים פוטנטיים, ובאשר לשאלה של אפשרות השימוש באזטימיב הם מסכימים כי יש להמתין לתוצאות ה-IMPROVE-IT .
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!