בהשוואה לדור ראשון של תומכנים מצופי-סירולימוס, תומכן חדש מצופה אבורולימוס לווה בשיעור נמוך יותר של סיבוכים לבביים מג’וריים לאחר השתלת התומכן בחולים עם אוטם לבבי חד, כך מדווחים חוקרים מהולנד במאמר חדש שפורסם במהדורת 31 ביולי של כתב עת Journal of the American College of Cardiology.

גם לאחר שנת מעקב, עקומות ההישרדות ללא-אירועים עדיין נפרדות.

לדברי החוקרים, קרדיולוגים התערבותיים רבים עדיין אינם בוחרים בתומכנים מצופי-תרופה בזמן Primary PCI (Primary Percutaneous Coronary Intervention) לטיפול באוטם לבבי חד, בשל חשש מפני סיכון מוגבר לתרומבוזיס מאוחר של התומכן. מצד שני, מספר מחקרים תמכו בבטיחות וביעילות של תומכנים מצופי תרופה מוקדמים במקרים אלו.

במחקר הנוכחי שכלל שלושה מרכזים נכללו 625 חולים עם אוטם לבבי עם עליות מקטע ST, שחולקו באקראי להשתלת תומכן Cypher מצופה-סירולימוס שהיה בשימוש שגרתי משנת 2004 לכלל ההתוויות או בתומכן Xience V, דורש שני של תומכנים מצופי-אבורלימוס.

לאחר שנה אחת, ההיארעות של סיבוכים לבביים מג’וריים (תמותה לבבית, אוטם לבבי לא-פטאלי, או רה-וסקולריזציה של כלי המטרה) עמדה על 4.0% עם תומכנים מצופי-אבורלימוס, בהשוואה ל-7.7% עם תומכנים מצופי-סירולימוס (p=0.048, סיכון יחסי של 0.52).

המחקר הנוכחי מאשר את השיעור הנמוך מאוד של התערבות חוזרת לאחר השתלת תומכן מצופה תרופה, גם במקרים של Primary PCI, ומאשר את הבטיחות עם שיעורים נמוכים של תרומבוזיס בתומכן. באופן ספציפי, שיעורי תרומבוזיס של התומכן לאחר שנה אחת עמדו על 1.2% עם תומכן מצופה אבורלימוס ו-2.7% עם תומכן מצופה סירולימוס (P=0.21), ושיעורי התמותה המקבילים עמדו על 1.5% ו-2.7%, בהתאמה (p=0.36).

למרות הממצאים החיוביים, החוקרים נוקטים משנה זהירות וקוראים לאסוף נתונים ארוכי טווח במטרה להוכיח כי שיעורי תרומבוזיס מאוחר מאוד של התומכן מצופה-אבורלימוס נמוכים יותר גם כן בהשוואה לדור ראשון של תומכנים מצופי-תרופה, ונמוכים או דומים לשיעורים המקובלים עם תומכני מתכת ערומים.

J Am Coll Cardiol 2012;60:381-387

לידיעה במדסקייפ