חולים צעירים הפונים לבית החולים בתמונה של אוטם לבבי עם עליות מקטע ST (STEMI או ST-segment Elevation Myocardial Infarction) זוכים לטיפול הדומה באיכותו לזה הניתן לחולים מבוגרים, עם תוצאות דומות באשפוז, כך עולה מתוצאות מחקר חדש. עם זאת, עולה חשש כי נשים וחולים צעירים מאוד עם STEMI אלו בגילאי 35 ומטה אינם מקבלים טיפול זהה לזה הניתן לחולים מבוגרים, ולמעשה מצויים בסיכון מוגבר לתמותה במהלך האשפוז.

לדברי החוקרים, לא זוהו הבדלים רבים בין מדגם החולים הצעירים והמבוגרים; אך כאשר ערכו ניתוח של הנתונים לפי תתי-קבוצות, החלו לזהות הבדלים משמעותיים בין גברים ונשים, ולהערכתם מדובר בסוגיה חשובה. לדוגמא, הם מצאו כי הן בנשים מבוגרות והן בנשים צעירות, כאשר נערכה השוואה אל מול גברים, איכות הטיפול הייתה פחותה ומדדי התפקוד היו נמוכים יותר במונחים של התרופות שניתנו בעת השחרור מבית החולים. הם גם זיהו הבדל משמעותי בשיעורי התמותה באשפוז בקרב נשים, בהשוואה לגברים.

הסקירה כללה נתונים אודות 31,544 חולים שהתקבלו בתמונה של STEMI ולקחו חלק במאגר GWTG-CAD (Get With the Guidelines Coronary Artery Disease). החוקרים הסבירו כי STEMI אינה נפוצה יחסית בצעירים, עם הערכות הנעות סביב 2-10% מהצעירים מתחת לגיל 45 הפונים לבית החולים. במחקר הנוכחי, חולים צעירים היוו 10.3% מכלל החולים עם STEMI במאגר GWTG-CAD.

במרבית בתי החולים, במידה ופנה בחור צעיר עם כאבי חזה, סביר יותר כי היחס יהיה שונה מזה הניתן לאדם בגיל העמידה עם תלונה דומה. באותם חולים מבוגרים, כולם ממהרים בהערכה, כולל בדיקת אק”ג. בחולים צעירים יותר, זוהו כמה מקרים בהם היה עיכוב בביצוע אק”ג, מאחר שמעטים מאמינים כי החולה עשוי לסבול מהתקף לב. החוקרים ביקשו להעריך אם קיים הבדל בין חולים צעירים ומבוגרים, הפונים בתמונה של STEMI, במונחים של איכות הטיפול שניתן להם, או אם קיימים הבדלים במדדי התפקוד כאשר שוחררו מבית החולים.

בהשוואה לחולים מעל גיל 45 שנים, בקרב צעירים נרשמה שכיחות נמוכה יותר של גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, דוגמת יתר לחץ דם, סוכרת ודיסליפידמיה, כמו גם שכיחות נמוכה יותר של אוטם לבבי קודם או ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים. במדגם כולו, מרבית החולים קיבלו טיפול בהתאם להנחיות, אך בחולים צעירים זוהתה נטייה מוגברת למתן טיפול בחסמי ביתא במהלך 24 השעות הראשונות לאשפוז ומעכבי ACE וקלופידוגרל בעת השחרור. עוד תועד סיכוי גבוה יותר לקבלת המלצות בנוגע לשיקום, שמירה על משקל הגוף והפסקת עישון. לא זוהו הבדלים בזמן מדלת-לבלון או מדלת-לטיפול תרומבוליטי בין צעירים ומבוגרים. לסיום, שיעורי התמותה באשפוז היו נמוכים ב-63% בחולים צעירים.

עם זאת, מניתוח לפי תתי-קבוצות עלו הבדלים משמעותיים בין המינים במדדי תפקוד/איכות ובתוצאות הקליניות. בהשוואה לגברים באותו גיל, נשים מבוגרות וצעירות טופלו בשכיחות נמוכה יותר במעכבי ACE או ARB, בסטטינים, או בטיפול תרופתי לאיזון לחץ הדם בעת השחרור. בקרב נשים זמני דלת-לבלון היו ארוכים יותר, ושכיחות הכנסת תומכנים הייתה נמוכה יותר. שיעור נמוך יותר של נשים זכו לזמן דלת-לבלון שירד מ-90 דקות או זמן דלת-לטיפול תרומבוליטי שעמד על פחות מ-30 דקות. בנשים תוארו גם שיעורים גבוהים יותר של תמותה באשפוז, בהשוואה לגברים באותו גיל.

למרות שפער המינים היה קיים בנשים צעירות ומבוגרות, ההבדלים היו בולטים במיוחד בנשים צעירות.

מבין קבוצה של 489 חולים בגילאי 35 ומטה, החוקרים זיהו גם עליה בזמן מדלת לבלון, סבירות נמוכה יותר להכנסת תומכנים, ונטייה של סיכון מוגבר לתמותה באשפוז, בהשוואה לחולים עם STEMI בגילאי 36-45 שנים. במונחים של מדדי איכות, בחולים צעירים מאוד הסיכוי לקבלת כל שש הטיפולים המומלצים היה נמוך ב-32% (אספירין בתוך 24 שעות מפניה, אספירין שניתן בעת השחרור, חסמי ביתא בעת השחרור, מעכבי ACE בחולים עם הפרעה בתפקוד חדר שמאל, ייעוץ להפסקת עישון וסטטינים בחולים עם ערכי LDL מעל 100 מ”ג לד”ל).

Am J Cardiol 2012

לידיעה במדסקייפ