e-med-isral-ribbon

Angina pectoris/MI

הזלפה תוך כלילית של Abciximab לעומת aspiration thrombectomy או שילוב של השניים בחולים עם אוטם קידמי גדול. תוצאות המחקר INFUSE-AMI TRIAL /מאת פרופ’ שכטר, עורך קרדיולוגיה

תסחיף תרומבוטי בזמן צינתור ו PCI בחולים עם אוטם מלווה בעליות מקטע ST באק”ג אינו נדיר וגורם לזילוח מיוקרדיאלי סוב-אופטימלי והגדלת איזור האוטם. שתי פרוצדורות שעשויות להקטין תסחיפים דיסטלים בכלי הדם הכליליים לאחר PCI   ראשוני הן מתן בולוס של abciximab בעורק הכלילי ואספירציה ידנית של המסה הטרומבוטית.

מחקר INFUSE-AMI בא לבחון מי משתי הפרוצדורות הנ”ל או שילובן יעיל בהורדת גודל האוטם בחולים עם אוטם גדול עם עליות מקטע ST באק”ג.

המחקר כלל 452 חולים ב- 6 מדינות, בין נובמבר 2009 לדצמבר 2011, שהגיעו לאישפוז תוך 4 שעות מאוטם קידמי מלווה עליות מקטע ST באק”ג. כל החולים קיבלו bivalirudin וכולם עברו PCI של העורק הקידמי היורד. הרנדומיזציה היתה גלויה: עם או בלי בולוס של abciximab  (במינון של 0.25 מ”ג/ק”ג משקל) לכלי הדם הכלילי, ולשאיבה ידנית של המסה הטרומבוטית או ללא שאיבה.

מטרת המחקר הראשונה היתה גודל האוטם 30 יום מהאירוע לפי cardiac MRI .

החוקרים, בראשותו של Gregg Stone , מצאו שמתן בולוס של abciximab (REOPRO) לכלי הדם הכלילי בחולים עם אוטם חד קידמי מלווה בעליות מקטע ST באק”ג העוברים PRIMARY PCI מפחית באופן משמעותי את גודל האוטם כפי שנמדד ביום ה 30 לאוטם. לעומת זאת החוקרים לא מצאו ששאיבה הידנית של המסה הטרומבוטית הפחיתה את גודל האוטם.

למחקר זה מספר מגבלות: (1) מחקר פתוח והמצנתר ידע מה נותן ואיזו פרוצדורה מבצע. (2) מדובר בקבוצת חולים סלקטיבית מאוד, שכן רק 7.2% מחולי האוטם שנסרקו נכללו במחקר עצמו. (3) העברת המערכת להזלפת ה abciximab דרך הלזיה הטרשתית עלולה לגרום באופן מכני לתסחיפים דיסטליים. (4) יתכן ושאיבת המסה הטרומבוטית בקטטר עם קוטר גדול יותר עלולה לשנות את התוצאים. (5) גודל האוטם שחושב ע”י cardiac MRI ביום ה 30 לאוטם התקבל מ 78% מהחולים בלבד ולכן מידע זה חסר ועשוי היה להיות משמעותי בניתוח הנתונים.

מקור:

Stone GW, Maehara A, Witzenbichler B, et al. Intracoronary Abciximab and Aspiration Thrombectomy in Patients With Large Anterior Myocardial Infarction. The INFUSE-AMI Randimized Trial. JAMA 2012;307:1817-26.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תוצאות מבטיחות ל-Naloxone לשיפור הישרדות לאחר דום לב מחוץ לכותלי בית חולים (JAMA Netw Open)

    תוצאות מבטיחות ל-Naloxone לשיפור הישרדות לאחר דום לב מחוץ לכותלי בית חולים (JAMA Netw Open)

    מתן Naloxone ע”י צוותי רפואה דחופה מלווה בשיעורים גבוהים יותר של חזרת דופק ספונטאני והישרדות עד לשחרור מבית חולים של חולים עם דום לב מחוץ לכותלי בית החולים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מדגם המחקר כלל 8,195 מבוגרים עם דום לב מחוץ לכותלי בית החולים אשר טופלו ע”י צוותי […]

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

© ‫ אי-מד שיווק רפואי בע”מ
 כל הזכויות שמורות
09-765-8233 

 

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
עדיין לא מנוי/ה ונמנה/ת על הצוות הרפואי? מוזמן/ת לבצע הרשמה כאן
להרשמה לאתר
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה