נתונים חדשים ממחקר תצפיתי  המתפרסם כעת ב-Journal of the American College of Cardiology מצביעים על תועלת אפשרית נוספת מטיפול להפחתת רמות LDL-C אל מתחת ל-70 מ”ג/ד”ל בקרב מטופלים בסיכון גבוה.

במחקר זה החוקרים ניתחו נתונים מתוך הרשם של מטופלים לאחר אוטם שריר הלב (MI) ע”י השוואה בין כ-1000 מטופלים עם LDL-C מתחת ל-70 מ”ג/ד”ל בעת אירוע ה-MI שחלקם שוחררו עם טיפול בסטטין וחלקם לא.

התוצאות הראו שבמהלך שנה לאחר השיחרור הקבוצה שטופלה בסטטין הייתה בסיכון משמעותי נמוך יותר לאירועים קורונריים חוזרים (מוות קרדיווסקולרי ורהוסקולריזציות) בהשוואה לקבוצה שלא טופלה כדלקמן :

מוות קרדיווסקולרי, אוטם חוזר, רהוסקולריזציה, CABG –  יחס סיכון 0.56 (עם p=0.015 )

מוות קרדיווסקולרי –  0.47 (עם p=0.031 )

רהוסקולריזיה – 0.45 (עם p=0.013 )

החוקרים מסכמים כי לאור העובדה שמחקרים קודמים לא הראו תוצאות עקביות לגבי התועלת בהורדת ה-LDL-C אל מתחת ל-70 מ”ג/ד”ל, למימצאים המאוד מרשימים המתקבלים כאן יש בהחלט חשיבות ומשמעות רבה.

J Am Coll Cardiol 2011; 58:1664-1671

לדיווח במדסקייפ

הערת המערכת: יש צורך ודאי במחקרים פרוספקטיבים.  מחקר ה-IMPROVE-IT שרץ כעת ואמור להתפרסם בשנים הקרובות עשוי לתת תשובה לשאלה זו,  שכן המחקר משווה פרוספקטיבית בין טיפול המכוון להשיג LDL-C של 50 מ”ג לעומת 70 מ”ג (כשההורדה הגדולה יותר מתבצעת באמצעות ezetimibe (איזטרול) במטופלים שעברו אירוע קורונרי חד.