מתוצאות מחקר מבוסס-אוכלוסייה עולה כי מבוגרים העוברים הרדמה וניתוח מצויים בסיכון מוגבר משמעותית לדמנציה החוקרים מטייוואן מצאו כי בחולים מעל גיל 50 שעברו הרדמה לראשונה בחייהם נרשמה עליה של כמעט כפליים בסיכון לדמנציה, בעיקר מחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו שלא עברו הרדמה.
מהמחקר עולה כי בחולים שעוברים הרדמה וניתוח ייתכן סיכון מוגבר לדמנציה. לפיכך, קשה לקבוע אם הסיכון המוגבר להתפתחות דמנציה מיוחס להרדמה עצמה, לתהליך הכירורגי, או לשניהם.
החוקרים מציינים כי מחקרים קודמים מצאו כי חומרי הרדמה בשיאוף עשויים לעודד אוליגומריזציה של חלבוני עמילואיד ביתא ולהגביר את הנוירוטוקסיות של עמילואיד ביתא. מנגנונים אפשריים אחרים לפגיעה עצבית על-רקע הרדמה כוללים פגיעה במשק הסידן.
באמצעות נתונים ממאגר Taiwan National Health Insurance Research Database, החוקרים בחנו באופן רטרוספקטיבי אם הסיכון לדמנציה עלה לאחר ניתוח עם הרדמה. הם גם בחנו קשר אפשרי עם גיל, שיטת הרדמה, סוג הניתוח והסיכון לדמנציה.
מדגם המחקר כלל קרוב ל-25,000 חולים בגילאי 50 ומעלה, שעברו הרדמה לראשונה משנת 1995, בתקופה שבין 1 בינואר, 2004, ועד 31 בדצמבר, 2007, וקבוצת ביקורת שכללה כ-110,000 משתתפים שנבחרו באקראי, תואמים בגיל ומין. כל המשתתפים היו במעקב עד 31 בדצמבר, 2010, לזיהוי הופעת דמנציה.
במהלך 2-7 שנות המעקב, 661 מבין 24,901 המשתתפים לאחר הרדמה (2.65%) ו-1,530 מבין 110,972 הביקורות שלא עברו הרדמה (1.39%) אובחנו עם דמנציה, מכאן עולה כי חלה עליה של פי שתיים בסיכון לדמנציה בקבוצת החולים לאחר הרדמה/ניתוח (יחס סיכון של 1.99).
ממצאי המחקר מדגישים את הצורך במחקרים נוספים להבנת הקשר והסיבתיות בין הרדמה עם ניתוח ובין התפתחות דמנציה.
Br J Psychiatry. Published online July 25, 2013
הערת מערכת:
לא מפתיע ולא חדש אבל חשוב לקחת בחשבון וגם ליידע המטופל כאשר צריכים להחליט בין התערבות פולשנית המחייבת הרדמה לאחרת.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!