אנמיה של חסר ברזל היא החסר התזונתי השכיח ביותר בנשים בהריון ברחבי העולם.
מטרת מחקר זה היתה להשוות את יעילות ובטיחות תכשיר הברזל הניתן בעירוי תוך ורידי ferric carboxymaltose (FCM), פרינג’קט, לתכשיר הניתן בעירוי תוך ורידי IV iron polymaltose (IPM), וונופר, ולטיפול פומי סטנדרטי (ferrous sulphate), בטיפול בחסר ברזל בנשים בהריון.
מחקר זה היה מחקר אקראי מבוקר, פרוספקטיבי ובעל תווית פתוחה, אשר התבצע במרכז לרפואה ראשונית בעל אפשרות הפניה למרכז שלישוני אחד ב Launceston שבאוסטרליה.
246 נשים גויסו בין ספטמבר 2013 עד יולי 2014. הגיל החציוני היה 28, וגיל ההריון החציוני היה 27 שבועות בעת הגיוס למחקר. ערך הפריטין החציוני בדם היה 9μg/L, עם ממוצע של 13μg/L. רמת ההמוגלובין הממוצעת היתה 114g/L.
משתתפות המחקר חולקו ל 3 קבוצות באופן אקראי: קבוצה אחת קיבלה עירוי חד פעמי של FCM 1000mg הנמשך 15 דקות (n=83). הקבוצה השניה קיבלה עירוי תוך ורידי של IPM 1000mg הנמשך שעתיים (n=82). הקבוצה השלישית קיבלה טיפול פומי יום יומי ב ferrous sulphate 325mg (n=81) עד הלידה.
התוצא העיקרי אשר נבדק היה שינוי ברמת הפריטין וברמת ההמוגלובין 4 שבועות לאחר התחלת הטיפול. תוצא שניוני שנבדק היה שינוי ברמת הפריטין וההמוגלובין טרום הלידה, בטיחות הטיפולים, סבילות לטיפול, איכות חיים (quality of life, QoL), עלות כלכלית ותוצאים בריאותיים אצל הילוד.
תוצאות: העלייה בערך ההמוגלובין בין הבדיקה הראשונה ובין הבדיקה שבוצעה לאחר 4 שבועות היתה גבוהה יותר באופן מובהק בקבוצה שקיבלה FCM לעומת הקבוצה שקיבלה טיפול פומי, עם הפרש של 4.35g/L (p=0.0006, CI 1.64-7.05), וכן בקבוצה שקיבלה IPM לעומת הקבוצה שקיבלה טיפול פומי, עם הפרש של 4.08g/L (p=0.0005, CI 1.57-6.60). לא היה הבדל מובהק בין הקבוצה שקיבלה FCM לבין הקבוצה שקיבלה IPM (0.26g/L, p=0.9740, CI -2.59-3.11). ערכי ה ferritin הממוצעים היו גבוהים יותר באופן מובהק לאחר 4 שבועות בקבוצה שקיבלה FCM לעומת טיפול פומי ב 166μg/L (p<0.0001, CI 138-194), ובקבוצה שקיבלה IPM לעומת ברזל פומי ב 145μg/L (p<0.0001, CI 109-1180). לא היה הבדל בין הקבוצות שקיבלו טיפול תוך ורידי (21.5μg/L, p=0.4989, CI -23.9-66.9).
טיפול ב FCM במהלך ההריון היה בטוח ונסבל טוב יותר מאשר טיפול ב IPM או טיפול פומי. היענות לטיפול בברזל פומי היתה הנמוכה ביותר מבין הטיפולים. עליה מובהקת בניקוד ה QoL נצפתה במטופלות אשר קיבלו עירוי תוך ורידי בהשוואה לטיפול הפומי בברזל. העלות הכספית של הטיפולים הפראנטרלים היו דומים לטיפול הפומי. לא היה הבדל בתוצאים אצל הילוד בין 3 הקבוצות.
מסקנת החוקרים היתה כי עירוי ברזל חד פעמי הינו יעיל ובטוח לטיפול באנמיה של חסר ברזל במהלך הריון. FCM היה נח יותר לשימוש. טיפול מהיר בעירוי חד פעמי של ברזל מעלה את רמת ההמוגלובין, את מאגרי הברזל בגוף ואת מדד ה QoL בנשים בהריון, ומשפר תוצאים אצל האם. החוקרים קוראים לעדכן את ההמלצות לטיפול בחסר ברזל בהריון ולהכליל את תכשירי הברזל הפראנטרלים החדשים.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!