פרופ’ סולימאן חטיב, ראש קבוצת המחקר לחומרי טבע וכימיה אנליטית, במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל, מפתח שיטות למיפוי חומרים פעילים בצמח הקנאביס, ולשימור הטרפנים שהשפעתם ניכרת בהפחתת כאב ודלקת, ובעיכוב מחלות נוירולוגיות ובעתיד יתכן שישמשו בתחום ההדברה ביולוגית.

פרופ’ סולימאן חטיב, ראש קבוצת המחקר לחומרי טבע וכימיה אנליטית, במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל, ומרצה בכיר במכללת תל-חי, מתמקד במחקרו על צמח הקנאביס, הן בחומרים הפעילים המוכרים יותר; THC ו- CBD, והן בחומרים הפעילים המוכרים פחות  הנקראים טרפנים, שלהם סגולות רפואיות רבות והשפעתם ניכרת על כאב ועל דלקת, ובנוסף, הם מגבירים את האפקט החיובי של החומרים הפעילים בקנביס (הנקראים קנבנואידים).

פרופ’ חטיב עוסק שנים רבות במחקר של מחלות הקשורות לזקנה, עוד בטרם החל את מחקריו על הקנאביס, ופרסם עשרות מאמרים בנושא בכתבי עת בינלאומיים, כך חלש על טווח רחב מאוד, של זיהוי חומרי טבע פעילים, וביניהם  צמח הקנאביס, ובמיצויים לצרכים רפואיים.

במערכת החיסון ובחלקים שונים בגוף האדם, נמצאים קולטנים הנקראים אנדוקנבינואידים (CB1 ו-(CB2, שאליהם נקשר החומר שנחקר רבות, המהווה את המרכיב הפסיכו-אקטיבי העיקרי בצמח ונקרא THC.
גם החומר הפעיל CBD  נחקר רבות, וידוע כבעל היקף רחב יותר של יישומים רפואיים, יותר מאשר THC.
 עם זאת, ישנם חומרים פעילים הידועים פחות לכלל ושנחקרו פחות, הנקראים טרפנים (Terpenes), שהם מולקולות אורגניות שהצמחים מייצרים בעצמם לצורכי הגנה (לא רק בקנאביס, גם בצמחים אחרים). הטרפנים מעניקים לצמחים תכונות פיזיולוגיות מגוונות, והמרכזיות הן הטעם והריח, המעידות על איכותם של הצמחים, כך שלכל זן קנאביס יש ניחוח וטעם ייחודיים משלו, כתוצאה משילוב מסוים של הטרפנים. 

במעבדתו פיתח פרופ’ חטיב שיטה לכימות ולזיהוי 35 טרפנים, וכן פיתח שיטה נוספת לכימות ולזיהוי של כ- 17 קנבינואידים הנמצאים בצמח, וכעת נחקרת גם השפעת הסינרגיה (הפעילות ההדדית) שבין הקנבינואידים לבין הטרפנים. לדברי פרופ’ חטיב: “כאשר מבודדים רק קנבואידים כדי לבדוק את יכולת ההשפעה שלהם, ניתן לראות שהפעילות פחותה לעומת מצב שבו יש סינרגיה בינם לבין הטרפנים, שמגבירה את ההשפעה.”

אחד הטרפנים הנמצאים בקנאביס והתגלה כטרפן עיקרי בהרבה זני הקנביס שנחקרו ע”י פרופ’ חטיב נקרא  Beta Caryophyllene  הנקשר לרצפטורCB2 ומפעיל אותו, ויכול לשמש כחומר אנטי?דלקתי העשוי להקל על כאב. בנוסף, נמצא שבסוג אחר של טרפן, הנקרא Alpha  Pinene, קיימות תכונות אנטי?מיקרוביאליות וכן מעכב פעילות של אנזים הקשור למחלת האלצהיימר,” אומר פרופ’ חטיב.

צמח הקנאביס מייצר מאות חומרים, וביניהם קבוצות שונות של מונו?טרפנים, שהייחודיים ביניהם הם אלפא?פינן ומירצן, שהם הגורמים להגברת הארומה שהצמח מפיץ. כשהצמח מתחמצן על?ידי קרינת האור בתהליך הפוטוסינתיזה הוא מייצר טרפן ייחודי שקוראים לו חששן (Hashishene) מהשם ‘חשיש’, שהוא אחד מתצורותיו השונות של הקנאביס. הצמח מפיץ את החומרים הפעילים (הטרפנים) בעיקר כאשר הוא נמצא במצב עקה מצוקתי, וזאת כדי להרתיע חרקים ולמנוע פגיעה בצמח, כך התברר שהפצת הריח היא פעולה הנובעת ממנגנון ההגנה של הצמח.

הטרפנים הם חומרים נדיפים המתפוגגים באוויר, ולכן לא קל לאתר ולזהות אותם, כמו גם למצות אותם ולשמור עליהם. פרופ’ חטיב  מפתח במעבדתו מגוון שיטות למיצוי ולשימור הטרפנים בשמן הקנאביס, כך שלכל זן של קנאביס יש פרופיל טרפנים  מסוים מאוד, שאותו ממפה פרופ’ חטיב על מנת לגלות את סגולותיהם הרפואיות של הזנים הנחקרים על ידו. בנוסף, פרופ’ חטיב מפתח פרוטוקול לאפיון הטרפנים בתמציות המופקות במעבדה.
במחקר נוסף, פרופ’ חטיב בדק כיצד חרק תוקף ומזיק מסוג אקריות משפיע על תכולת הטרפנים. במחקר זה נמצא כי הצמח הפעיל מנגנון הגנה כנגד האקריות וכתוצאה מכך כמות הטרפנים עלתה בקבוצת הצמחים שעליהם התגלו חרקים, לעומת קבוצת הביקורת שבה היו צמחים ללא החרקים התוקפים. המשמעות היא שהצמח מייצר יותר טרפנים כדי להרחיק את החרקים. ממצא מחקרי זה יכול להוביל למחקר עתידי, לפיו ניתן יהיה להשתמש בטרפנים כחומרי הדברה ביולוגיים.

קרדיט לתמונה: עלי חטיב