במחקר חדש שפורסם ב-Lancet Psychiatry, נמצא קשר בין תסמינים מוקדמים המעידים להתפתחות מחלת כלי דם צרברלית, אשר בתורה עלולה לגרום לדמנציה וסקולרית או שבץ. תסמינים אלו, יכולים לשמש כלי לזיהוי מוקדם של מטופלים בסיכון לדמנציה ושבץ, אשר עד לאחרונה נחשבה ל”מחלה שקטה” מבחינה קלינית.
במטא-אנליזה זו, נבדקו 81 מחקרים רטרוספקטיביים ופרוספקטיביים שכללו 21,730 משתתפים בגיל ממוצע של 69.2 שנים. המחקרים שנכללו במטא-אנליזה, עסקו בקשר שבין תסמינים נוירופסיכיאטריים וקוגניטיביים שונים, לבין מאפייני דימות של מחלת כלי דם מוחית. המאפיינים שנבדקו היו עוצמת ההיפראינטנסיות בחומר הלבן, אוטמים לקונרים, אוטמים סאב קורטיקלים קטנים, מרווחים פריוסקולרים וכן דימומים זעירים.
המחקר מצא קשר מובהק בין היפראינטנסיות גבוהה יותר לבין אפתיה (יחס סיכויים 1.41 [1.05-1.89]) , עם הבדל ממוצע מתוקנן ומותאם של 0.38 (0.15-0.61). כמו כן, היפראינטנסיות גבוהה יותר הייתה קשורה לדליריום ועייפות (יחס סיכויים מותאם 2.9 [1.12-7.55] ו-1.63 [1.20-2.22], בהתאמה). עם זאת, לא נמצא קשר דומה לבעיות זיכרון סובייקטיביות (יחס סיכויים 1.34 [0.61-2.94] והבדל ממוצע מתוקנן שאינו מותאם של 0.08 [-0.31-0.47]).
תסמינים נוירופסיכיאטריים אחרים כמו חרדה, פסיכוזה וחוסר יציבות רגשית לא נמצאו בעלי עדות מספקת לקשר כלשהו למאפיינים כלשהם בהדמיה. החוקרים מציינים שמכלל המאמרים רק חמישה היו בעלי “סבירות נמוכה להטיה”.
ד”ר מארק אטרתון מהיחידה לשבץ בבית חולים הכללי במסצ’וסטס ציין כי מחלת כלי דם מוחית הינה “גורם סיכון לשבץ, פרוגנוזה רעה, דמנציה ומוות”. עוד אמר כי “עקב התקדמות המחלה באופן ערמומי, לרוב היא אינה מזוהה עד להופעת השבץ או הירידה בזיכרון”. לדבריו, המחקר מדגים עד כמה השפעת המחלה נרחבת. האסוציאציה לאפתיה, דליריום ועייפות, עוזרים להגדיר את המחלה באופן טוב יותר, דבר שנחוץ על מנת לשפר מודעות לצרוך זיהוי, טיפול ומניעה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!