Alzheimer

עצות לטיפול להפחתת הסיכון הקרדיווסקולארי בחולי סוכרת בעידן COVID-19 (מתוך Diabetes Care)

במאמר חדש מפרטים מומחים דרכים שונות בהן מגפת COVID-19 חייבה לקחת בחשבון שיקולים נוספים מעבר לטיפול מסורתי להפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם בחולי סוכרת והם מספקים הצעות לגישה האופטימאלית לניהול חולים מאושפזים עם COVID-19.

במאמר מספקים הכותבים תרשים זרימה לחולים מאושפזים עם COVID-19, החל מהערכת גורמי סיכון כולל סוכרת, יתר לחץ דם, השמנה ועישון. בנוכחות אחד מגורמי סיכון אלו, ההמלצה היא להשלים הערכה למחלת ריאות, מחלת עורקים כלילית, אי-ספיקת לב, הפרעות קצב לב, אירוע מוחי, מחלת עורקים היקפית ומחלת כליות כרונית.

חלק גדול מהמצבים הללו נקשר עם סוכרת, אך זיהום חמור בנגיף הקורונה עשוי גם להקדים הופעה של אוטם לבבי, דלקת שריר הלב, אי-ספיקת לב והפרעות קצב לב, כמו גם תסמונת מצוקה נשימתית חדה. 

עוד מומלץ להשלים הערכה של סמנים לנזק לאיברים, שכן בחולי סוכרת ייתכנו רמות מוגברות של D-dimer, BNP/NT-proBNP, טרופונין וציטוקינים דלקתיים, גם ללא זיהום נלווה. המשמעות היא השימוש בסמנים אלו במעקב אחר התפתחות COVID-19 בחולי סוכרת חייב להיעשות באופן זהיר.

בנוסף לסמנים האמורים לעיל, פאנל המומחים ממליץ על הערכת גזים בדם, היפרגליקמיה, המוגלובין מסוכרר וריכוז קריאטינין/קצב פינוי גלומרולארי.

בשלב זה, ההמלצה היא להמשיך בטיפול במעכבי ACE ו-ARB, למרות החשש התיאורטי כי תרופות אלו יובילו לעליה בביטוי קולטני ACE2, בהם משתמש הנגיף בכדי להיכנס לתאים בגוף.

יש עדויות מניסויים בבעלי חיים כי אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1, מעכבי SGLT-2, Pioglitazone ומטפו מרין עשויים כולם לעודד פעילות ACE2. באותה עת, הן מעכבי SGLT-2 והן אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 הדגימו תכונות נוגדות-דלקת, להן עשויה להיות תועלת בחולים עם COVID-19. מעכבי DPP-4 נקשרו עם סיכון מוגבר לזיהומים מסוימים, אך באותה עת הם לתרופות אלו יש תכונות אנטי-דלקתיות.

באופן כללי, בחולים שאינם מאושפזים ביחידות טיפול נמרץ הפאנל ממליץ על מעכבי DPP-4, אגוניסטים ל-GLP-1 או אינסולין בזריקה תת-עורית כטיפול המועדף להפחתת רמות סוכר בדם, בהשוואה לתרופות אחרות. בחולים המאושפזים ביחידות טיפול נמרץ, ההמלצה היא להפסיק את כל הטיפולים הפומיים לסוכרת ואינסולין במתן תת-עורי לטובת מתן אינסולין תוך-ורידי לאיזון רמות הסוכר בדם.

במאמר ממליצים הכותבים על יעד לחץ דם סיסטולי בטווח 125-140 מ”מ כספית ויעד לחץ דם דיאסטולי של מתחת ל-85 מ”מ כספית. השימוש בסטטינים ייקבע על-פי ריכוז קריאטין קינאז בדם.

עוד מומלץ לשקול את הסיכון לאירועים תרומבוטיים ואת הסיכון לאי-ספיקת לב חדה.

לדברי המומחים, מאחר ומחלות לב וכלי דם מהוות מגפה בחולי סוכרת, חייבים לקבוע גישות ארוכות טווח במטרה להגן על חולי סוכרת מפני מחלות לב וכלי דם, ולא רק מפני הזיהום הנגיפי.

Diabetes Care. Published online May 14, 2020

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפול בתרופות להפחתת משקל עשוי להפחית את הסיכון לממאירות בחולים עם סוכרת (JAMA Netw Open)

    טיפול בתרופות להפחתת משקל עשוי להפחית את הסיכון לממאירות בחולים עם סוכרת (JAMA Netw Open)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי טיפול בתכשירים ממשפחת GLP-1RA בחולים עם סוכרת מסוג 2 עשוי להפחית את הסיכון להתפתחות מחלות ממאירות שנקשרו עם השמנה, בהשוואה לטיפול באינסולין. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 הם תכשירים המשמשים לטיפול בהשמנה וסוכרת, כאשר המשפחה כוללת את התכשירים Wegovy, Ozempic, Zepbound […]

  • הסתיים קורס מתקדם ראשון לטיפול בהשמנה בצפון – שתוף פעולה של ספרת הסוכרת בגליל והטכניון

    הסתיים קורס מתקדם ראשון לטיפול בהשמנה בצפון – שתוף פעולה של ספרת הסוכרת בגליל והטכניון

    38 בוגרים ובוגרות סיימו החודש קורס מתקדם לטיפול בהשמנה, בניהולו האקדמי של פרופ' נעים שחאדה, יוזמה משותפת של ספרת הסוכרת בגליל ע"ש ראסל ברי וביה"ס ללימודי המשך של הטכניון. הבוגרים, ברובם רופאי משפחה, למדו על מגפת ההשמנה מהיבטים שונים כשהמטרה היא להכשיר את הצוותים הרפואיים להתמודד עם מגפת ההשמנה.

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה