ירידה גדולה בריכוז המוגלובין מסוכרר (HbA1c) עשויה להיות גורם מנבא וגורם סיכון אפשרי לדמנציה בחולים מבוגרים עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Age & Ageing.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים אם השגת יעד איזון גליקמי המומלץ לפי הנחיות ה-ADA בתוך שנה אחת מלווה בסיכון נמוך יותר לדמנציה בתוך שש שנים. הם השלימו מחקר תצפיתי, מבוסס-אוכלוסיה, שכלל 2,246 קשישים מסין, ללא אבחנה של דמנציה, עם אבחנה של סוכרת מסוג 2. הם עקבו אחר רמות המוגלובין מסוכרר והתפקוד הקוגניטיבי בתחילת המחקר ולאורך שש שנים. בהתאם להמלצות ה-ADA, יעד איזון גליקמי הוגדר כריכוז המוגלובין מסוכרר מתחת ל-7.5%.

מהנתונים עולה כי בקשישים עם ריכוז המוגלובין מסוכרר של 7.5% ומעלה בתחילת המחקר וריכוז המוגלובין מסוכרר נמוך מ-7.5% לאחר שנה אחת נקשר עם שיעורי היארעות גבוהים יותר של דמנציה, ללא תלות באירועי היפוגליקמיה חמורה, שונות גליקמית ומשתנים רפואיים אחרים.

מניתוח הנתונים עלה כי ירידה יחסית של 10% ומעלה בתוך שנה אחת בריכוז המוגלובין מסוכרר, אך לא ירידה של 5-10% בריכוז המוגלובין מסוכרר, לוותה בשיעורי היארעות גבוהים יותר של דמנציה בחולים עם ריכוז המוגלובין מסוכרר גבוה (8% ומעלה) ובינוני (6.5-7.9%) בתחילת המחקר.

ממצאי המחקר מרמזים כי יש לנקוט משנה זהירות במאמצים לשיפור איזון גליקמי או הגברת האיזון הגליקמי באוכלוסיה זו.

Age Ageing. 2019;48(6):838-844

לידיעה במדסקייפ