רמות המוגלובין גבוהות וכן רמות המוגלובין נמוכות עשויות להיות מלוות בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך חודש יולי בכתב העת Neurology.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע את הקשר בין רמות המוגלובין ואנמיה ובין הסיכון לדמנציה. לצורך כך, הם בחנו את רמות המוגלובין בדם ב-12,305 משתתפים ללא דמנציה במחקר Rotterdam Study (גיל ממוצע של 64.6 שנים, 57.7% נשים). הם קבעו את הסיכון לדמנציה ומחלת אלצהיימר עד שנת 2016, בהתאם לרמות המוגלובין ואנמיה. בקרב 5,267 משתתפים ללא דמנציה ועם בדיקת MRI של המוח, הם קבעו את הקשר בין ריכוז המוגלובין ובין מחלת כלי דם של המוח, קישוריות מבנית וזילוח מוחי גלובאלי.
במהלך מעקב ממוצע של 12.1 שנים, 1,520 משתתפים פיתחו דמנציה, כולל 1,194 מקרים של מחלת אלצהיימר. ממצאי המחקר הצביעו על קשר בצורת U בין רמות המוגלובין ובין דמנציה, כך שהן רמות נמוכות והן רמות גבוהות של המוגלובין נקשרו עם סיכון מוגבר לדמנציה (יחס סיכון בהשוואת חמישון תחתון לאמצעי של 1.29; יחס סיכון בהשוואת חמישון עליון לאמצעי של 1.20).
שיעורי ההימצאות הכוללים של אנמיה עמדו על 6.1% ואנמיה לוותה בעליה של 34% בסיכון לדמנציה ועליה של 41% בסיכון למחלת אלצהיימר.
בקרב חולים ללא דמנציה ועם בדיקת MRI של המוח זוהה קשר דומה בצורת U בין ריכוז המוגלובין ובין נפח אות מוגבר בחומר הלבן (p=0.03) וקישוריות מבנית (p<0.0001), אך לא עם נוכחות אוטמים קורטיקאליים ולקונאריים. מיקרו-דימומים מוחיים היו נפוצים יותר עם אנמיה.
עוד עולה מהנתונים קשר הפוך בין ריכוז המוגלובין ובין זילוח מוחי.
ממצאי המחקר מעידים על קשר בין רמות המוגלובין חריגות, בין אם גבוהות או נמוכות מהטווח התקין, ובין סיכון מוגבר לדמנציה, כולל מחלת אלצהיימר. קשר זה עשוי לנבוע מהבדלים בשלמות החומר הלבן וזילוח מוחי בנוכחות רמות המוגלובין חריגות.
Neurology. Published online July 31, 2019
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!