טיפול הורמונאלי חליפי עשוי להביא לעליה קלה בסיכון למחלת אלצהיימר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת BMJ.
החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת ארצי, במטרה לבחון את הקשר בין טיפול הורמונאלי חליפי בקרוב ל-85,000 נשים לאחר-מנופאוזה בפינלנד, אשר אובחנו עם מחלת אלצהיימר בין 1999-2013, אל מול מספר דומה של נשים לאחר-מנופאוזה, ללא מחלת אלצהיימר, אשר תאמו בגיל ובאזור בית החולים.
כמעט בכל הנשים עם מחלת אלצהיימר (99%), האבחנה נקבעה בגיל 60, או מאוחר יותר, כאשר במרבית המקרים (56%), האבחנה נקבעה לאחר גיל 80 שנים.
מבין הנשים עם מחלת אלצהיימר, 19% קיבלו טיפול הורמונאלי סיסטמי, כולל אסטרדיול בלבד (7%), משלב אסטרדיול עם פרוגסטרון (12%), או Tibolone (0.3%). בעת אבחנת מחלת אלצהיימר, 15% מהנשים עדיין נטלו טיפול הורמונאלי חליפי.
מהנתונים עולה כי טיפול הורמונאלי חליפי סיסטמי היה נפוץ יותר בנשים עם מחלת אלצהיימר (18.6% לעומת 17.0%, p<0.001), אך השימוש באסטרדיול נרתיקי היה נפוץ יותר בקבוצת הביקורת (12.7% לעומת 13.2%, P=0.005).
טיפול הורמונאלי סיסטמי שהכיל רק אסטרדיול לווה בעליה של 9% בסיכון להתפתחות מחלת אלצהיימר (יחס סיכויים של 1.09). יתרה מזאת, טיפול שהכלל אסטרוגן ופרוגסטרון לווה בעליה של 17% בסיכון למחלת אלצהיימר, כאשר הסיכון היה דומה עם תכשירי פרוגסטרון שונים. סיכון מוגבר זה מעיד כי לכל 10,000 נשים תחת טיפול הורמונאלי חליפי בגילאי 70-80 שנים, ניתן לצפות כי 9-18 נשים נוספות יפתחו מחלת אלצהיימר.
החוקרים לא זיהו הבדלים בסיכון למחלת אלצהיימר על-בסיס סוג התכשיר שניתן, עם סיכון דומה בקרב נשים שטופלו באסטרוגן בלבד או משלב אסטרוגן ופרוגסטרון. בנשים שטופלו באסטרוגן בלבד, לא תועדה עליה בסיכון למחלת אלצהיימר.
החוקרים מסכמים וכותבים כי יש להסביר לנשים על הסיכונים האפשריים של טיפול הורמונאלי חליפי, כולל הקשר עם מחלת אלצהיימר, אעפ”י שמדובר בעליה אבסולוטית קטנה בסיכון הנ”ל.
BMJ. Published online March 6, 2019
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!