מנתונים חדשים עולה כי ייתכן קשר בין הפרעות במטבוליזם שומנים ובין מחלת אלצהיימר, כך מדווחים חוקרים במהלך כנס ה-AAIC (Alzheimer’s Association International Conference).

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הכבד הינו סוג של מפעל המייצר פלסמלוגנים, הארוזים בתוך ליפו פרוטאינים ומועברים למוח. ההנחה שלהם הייתה כי בחולי אלצהיימר יש כמות לא-מספקת של פלסמלוגנים אלו בכדי לתמוך בתפקוד תקין של המוח. לפסמלוגנים תכונות ייחודיות, כולל בקרת תפקודי ממברנות במוח ובאתרים אחרים. החוקרים מציינים כי שומנים אלו חשובים לתפקוד סינפסה, כולל שחרור נוירו-טרנסמיטורים ושינויים בתפקוד סינפסה.

במסגרת המחקר אספו החוקרים דגימות דם מ-1,545 משתתפים במחקר Alzheimer’s Disease Neuroimaging Initiative. המשתתפים אובחנו עם מחלת אלצהיימר, ליקוי קוגניטיבי קל או תפקוד קוגניטיבי תקין, והיו בגיל, מין ורמת השכלה דומים. החוקרים בחנו גם דגימות מ-112 משתתפים עם מחלת אלצהיימר, ליקוי קוגניטיבי קל או תפקוד קוגניטיבי תקין ממרכז Penn Alzheimer’s Disease Center.

במסגרת המחקר התבססו החוקרים על מדדים של פלסמלוגנים שונים. על-בסיס מחקר קודם, הם בחנו פלסמלוגנים המכילים DHA ו-EPA, חומצות שומן אומגה-שלוש אחרות וחומצות שומן אומגה-שש.

מהנתונים עלה כי רמות נמוכות של מדדי פלסמלוגנים נקשרו בקשר מובהק עם סיכוי מוגבר למחלת אלצהיימר וליקוי קוגניטיבי קל בשני המדגמים. כמו כן, זוהה קשר בין רמות נמוכות ובין רמות בנוזל שדרה של חלבון טאו, סמן למחלת אלצהיימר, ועם היחס של חלבוני טאו לעמילואיד ביתא בנושא השדרה, בשני המדגמים.

באופן כללי, הדפוסים העידו כי הרמות היו הנמוכות ביותר בחולים עם מחלת אלצהיימר, לאחריהם היו אלו עם ליקוי קוגניטיבי קל ולאחר מכן אנשים בריאים.

למרות שהחוקרים לא חישבו יחסי סיכויים, במידה ומחשבים את כל הממצאים יחדיו, כל אדם מתחת ל-20% העליונים מצוי בסיכון מוגבר להתפתחות מחלת אלצהיימר. ככל הנראה, מדובר ברמה בעלת חשיבות ביולוגית.

החוקרים לא זיהו קשר בין מדדי פלסמלוגנים ובין עמילואיד ביתא בלבד באף אחד מהמדגמים.

מומחים בתחום מוסיפים כי מעבר למחלת אלצהיימר רמות נמוכות של פלסמלוגנים עשויות להיות קשורות עם מחלות נוירו-דגנרטיביות אחרות, דוגמת מחלת פרקינסון.

מתוך כנס ה-AAIC

לידיעה במדסקייפ