מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Neurology, עולה כי בנבדקים עם נוירוטיות משמעותית, כלומר אלו המודאגים בקלות, חרדים, מצויים במתח ומפתחים תסמינים פסיכוסומאטיים דוגמת כאבי ראש והפרעות שינה, קיים סיכון מוגבר להיארעות מחלת אלצהיימר בגיל מבוגר.
הקשר נחלש לאחר תקנון למצוקה ארוכת-טווח, רמז לכך שמועדות לגורמי דחק יומיומיים מהווה הסבר חלקי לפחות לקשר בין נוירוטיות ומחלת אלצהיימר.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין תכונות נוירוטיות בגיל העמידה ובין התפתחות דמנציה בגיל מבוגר ומצוקת ארוכת-טווח במדגם נשים שהיו במעקב במשך 38 שנים.
המחקר כלל מדגם מבוסס-אוכלוסיה עם 800 נשים, בגילאי 38-54 שנים, שנבדקו בשנת 1968, עם בדיקות חוזרות בשנת 1974, 1980, 1992, 2000 ו-2005. תכונות נוירוטיות נבחנו באמצעות מדד Eysenck Personality Inventory בתחילת המחקר ומצוקה נמדדה על-פי שאלה סטנדרטית בכל נקודת זמן במהלך המחקר. אבחנת דמנציה נקבעה על-סמך קריטריוני DSM-III-R בהתאם למיד אודות בדיקות נוירו-פסיכיאטריות, ראיונות מובנים, רשומות בתי החולים ומאגר הנתונים.
במהלך מעקב בן 38 שנים, 153 נשים אובחנו עם דמנציה; כאשר אבחנה של מחלת אלצהיימר נקבעה ב-104 מהם. מהנתונים עולה קשר בין דרגת נוירוטיות גבוהה יותר בגיל העמידה ובין סיכון מוגבר למחלת אלצהיימר ומצוקה ארוכת-טווח במהלך 38 שנים. הקשר בין נוירוטיות ומחלת אלצהיימר נחלש לאחר תקנון למצוקה ארוכת-טווח. החצנה לוותה בדרגה נמוכה יותר של מצוקה ארוכת-טווח, אך לא השפיעה רבות על מחלת אלצהיימר.
כאשר החוקרים לקחו בחשבון את שתי התכונות יחדיו, הם מצאו כי שילוב נוירוטיות והחצנה לווה בסיכון הגבוה ביותר למחלת אלצהיימר.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהמחקר עולה קשר בין נוירוטיות בגיל העמידה ובין סיכון מוגבר למחלת אלצהיימר, וכי מצוקה במהלך החיים עמדה בבסיס הקשר הנ”ל. לתוצאות אלו השלכות קליניות מאחר וניתן לזהות נשים בסיכון למחלת אלצהיימר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!