ההצטברות של ביתא-עמילואיד, גם במבוגרים בריאים, מלווה בהידרדרות של התפקוד הקוגניטיבי, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Neurology בעקבות מחקר שמצא עליה בשינויים קוגניטיביים עדינים עם התקדמות הצטברות ביתא עמילואיד.
לדברי החוקרים, ב-20% מהמשתתפים במחקר מעל גיל 60 נרשמה עליה בולטת בהצטברות עמילואיד. מהממצאים עולה כי ייתכן וישנה עליה קבועה וליניארית בעומס העמילואיד עם הגיל.
מדגם המחקר כלל 137 מבוגרים בריאים, משכילים, בעלי תפקוד קוגניטיבי תקין. המשתתפים עברו בדיקת PET (Positron Emission Tomography) והחוקרים העריכו את עומס ביתא עמילואיד בשמונה אזורים בקורטקס, ערכו בדיקות לגנוטיפ Apolipoprotein E וכן השלימו בדיקות להערכת מהירות עיבוד, זיכרון עבודה, הסקת מסקנות, זיכרון אפיזודי ויכולת מילולית.
הם מצאו כי משקעי ביתא עמילואיד התפזרו באופן דיפרנציאלי ברחבי הקורטקס והתקדמות בקצב שונה עם הגיל באזורים שונים בקורטקס המוח.
בתת-קבוצה של מבוגרים בריאים בגילאי 60 ומעלה הודגמה עליה ניכרת במשקעי עמילואיד וכן שכיחות גבוהה של בדיקות חיוביות לאלל Apolipoprotein E4, הקשור בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה למבוגרים ללא הצטברות עמילואיד (38% לעומת 15%).
החוקרים מצאו גם קשר בין נטל ביתא עמילואיד ובין ציונים נמוכים יותר במבחנים להערכת זיכרון עבודה, הסקת מסקנות ומהירות עיבוד מידע. עם זאת, הם מדגישים כי ממצאי המחקר אינם מוכיחים כי הצטברות עמילואיד מעידה בהכרח על התפתחות מחלת אלצהיימר, או כי לנוכחות עמילואיד השפעה דפיניטיבית על התפקוד הקוגניטיבי.
החוקרים מכירים במגבלות מחקר חתך וקוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!