לפי מחקר חדש, מטופלים מבוגרים הנוטלים תרופות אנטי-כולינרגיות, נמצאים בסיכון מוגבר להיות מאובחנים כסובלים מליקוי קוגנטיבי קל, למרות שאינם נמצאים בסיכון מוגבר לשיטיון.
לפי החוקרים, רופאים רבים אינם קושרים ליקויים קוגנטיביים במטופלים מבוגרים, עם טיפול בתרופות אנטי-כולינרגיות ואינם מעריכים כראוי את הרעילות של תרופות אלו. כתוצאה מכך, לעיתים קרובות התרופות האנטי-כולינרגיות ניתנות במינונים גבוהים ומוגזמים.
כיום, ניתן להשיג חלק מהתרופות האנטי-כולינרגיות ללא מרשם, מה שמביא לסיכון מוגבר לרעילות שאינה תחת בקרה של רופא.
במחקר השתתפו 372 מטופלים, שלא סבלו משיטיון בתחילת המחקר. הנבדקים עברו הערכה קוגנטיבית ונוירולוגית והערכה של ההשפעה האנטי-כולינרגית הנובעת מהשימוש בתרופות.
בשנה שלפני ההערכה הקוגנטיבית, 9.2% מהמטופלים השתמשו באופן רציף בתרופות אנטי-כולינרגיות.
בהשוואה למטופלים שלא השתמשו בתרופות, למטופלים שהשתמשו בתרופות אנטי-כולינרגיות היו ביצועים פחות טובים בבדיקות של זמן תגובה, תשומת לב, זיכרון לא מילולי מושהה, שיחזור עלילה, בנייה חזותית-מרחבית ושפה, גם אחרי תיקון של הנתונים לפי משתנים ממסכים.
ליקוי קוגנטיבי קל, אובחן ב- 80% מהמשתמשים בתרופות וב- 35% מאלו שלא השתמשו בתרופות. שימוש בתרופות אנטי-כולינרגיות היה גורם מנבא חזק לליקוי קוגנטיבי קל (OR 5.12). עם זאת, מעקב שנמשך 8 שנים הראה, כי אין הבדל בין המשתמשים בתרופות ללא משתמשים בתרופות, בסיכון להתפתחות של שיטיון.
החוקרים ממליצים, שרופאים יבדקו האם מטופל שאובחן כסובל מליקוי קוגנטיבי קל משתמש בתרופות אנטי-כולינרגיות, בטרם יתחילו טיפול בתרופות המעכבות אצטילכולינאסטראז.
BMJ. Feb 2006.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!